הסטודנטים המציאו ליום ירושלים ערב חג. פעם, מזמן, הזיזו את יום הסטודנט ליום ירושלים, כדי שגם הם יחגגו פעם בעיר לפני שהם יורדים ממנה לתל אביב ולערי השפלה. אז הם חגגו כבר בערב חג, שתו כמה בירות בפאבים התוססים (באמת!) שבמרכז העיר והלכו לישון. כי למחרת, ביום ירושלים המקורי, מילאו כבר נציגי המתנחלים והכיפות הסרוגות והחצאיות הארוכות את העיר. בני הנוער שלהם פיזזו ברחובות העיר המרכזיים (יש לנו שנים כאלה) שנחסמו לתנועה, ורקדו לצלילי רמקולים אדירים וצורמניים שהרעימו בשירי גאולה, אמונה ומשיח. רקדו במעגלים נפרדים, כמובן, של בנים לחוד, ובנות לחוד. כמו שנהוג. פה ושם גם חילקו פלאיירים שהרב כהנא צדק והניפו שלטים שבית המקדש יוקם במהרה בהר הבחירה. לך תדע. בעיר שהצליחה להקים את
הולילנד גם זה עוד עלול לקרות.
מי שנעדרו השנה מהרחובות היו היפנים הקבועים עם הקימונו והכפכפים והדגלונים הקטנים. ונעלמו גם העולים לרגל וצעדות עובדי הבנקים, הנמלים וחברת החשמל, אולי כי את היפנים החליפו הפיליפיניות, אבל הן דוחפות כסאות גלגלים עם זקנים סיעודיים, אנשי חברת החשמל נמצאים בתסבוכת כספים ואילו עובדי נמל אשדוד במעצר. אבל לא חסרו דגלים. ופלאיירים של כהנא. יום ירושלים אמיתי.
גם במזרח העיר חגגו, ובהשתתפות מג"ב. המסיבה ההיא נסתיימה (הופסקה זמנית) עם כמה פצועים וכמה עצורים. האפטר פארטי יתקיים בשישי הקרוב בהר-הבית. רק
מאה שערים הייתה שקטה ומאופקת כנהוג בימי חג ומועד ציוניים, אבל מובטח שגם הם יחזרו לחגוג בקרוב, אולי באיזו שבת קרובה. תכינו את הצפרדעים ופחי האשפה לבעירה.
בכלל, כדאי לכם לבוא פעם לעיר. כשבאים כתייר, היא די מצחיקה ומשעשעת. אם תבינו איך נוהגים בה ואיך מגיעים למשהו. אבל תמיד תוכלו לשאול איזה מקומי, ותופתעו. כל המקומיים כאן מדברים גם עברית, אומנם כשפה שניה לערבית וליידיש, אבל מסתדרים. ושיהיה גם לכם חג ירושלים שמח. לכולכם.