אם אדם נפגע בתאונה, ישנה חשיבות משפטית רבה, האם מדובר בתאונת דרכים או שמא מדובר בתאונה שאיננה תאונת דרכים. החשיבות הגדולה אינה נותרת רק בפן המשפטי, אלא יש לה השלכות ברורות אף לפן הכלכלי. אבקש להסביר לקוראים, מהם שבעת ההבדלים המשפטיים בין תאונת דרכים ובין תאונה שאיננה תאונת דרכים.
1. חוות דעת. בתאונת דרכים אסור לצדדים להגיש חוות דעת פרטיות לבית המשפט, אלא מבקשים שבית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים, אם מעוניינים להוכיח נכות, חייבים להגיש חוות דעת פרטיות ובמידה ובית המשפט ירצה להכריע בתיק, הוא יכול למנות מומחה רפואי מטעמו, אשר יכריע בין חוות דעת הצדדים.
2. תאונת עבודה. בתאונת דרכים שהיא תאונת עבודה, כאשר נקבעת נכות צמיתה בביטוח הלאומי, הנכות מחייבת גם כאשר תובעים את ביטוח החובה של הרכב. לעומת זאת, כאשר מדובר בתאונת עבודה שאיננה תאונת דרכים, הנכות שנקבעה בביטוח הלאומי אינה מחייבת כאשר תובעים את המעסיק או את צד ג' וקיימת חובה לצרף חוות דעת פרטיות ולהוכיח את עניין הנכות, כאילו כלל לא התנהל הליך מול הביטוח הלאומי.
3. אחריות מוחלטת. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים, אין זה משנה מי אשם או לא אשם בתאונה. כל עוד אין בעיה עם ביטוח החובה של הרכב ועם רישיון הנהיגה, יהיה הנפגע זכאי באופן אוטומטי לפיצוי בגין נזקיו הגופניים. לעומת זאת, כאשר אדם נפגע בתאונה שאיננה תאונת דרכים, על-מנת לקבל פיצוי הוא חייב להוכיח כי קיימת רשלנות מצד שלישי, אשר גרמה לנזקיו הגופניים.
4. קרנית. כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים ולרכב הפוגע אין ביטוח חובה בתוקף, יש אפשרות לנפגע לפנות לקרנית (קרן ממשלתית שהוקמה לפיצוי נפגעי תאונת דרכים), כאשר לא קיים ביטוח לרכב הפוגע או שמדובר בתאונת פגע וברח. לעומת זאת, כאשר נפגע אדם בתאונה שאיננה תאונת דרכים ואין לצד הפוגע כסף או חברת ביטוח מאחוריו, אין חברה ממשלתית שניתן לתבוע אותה ועלולה להיות לנפגע בעיה לקבל את כספי הפיצוי לאחר קבלת פסק הדין.
5. כאב וסבל. שני אלו הם רכיב קבוע בתביעה נזיקית. כאשר נפגע אדם בתאונת דרכים קיימת נוסחה לחישוב הפיצוי בגין כאב וסבל, אשר מורכבת מאחוזי הנכות הצמיתה של הנפגע, ימי אשפוז, גיל הנפגע ותאריך התאונה. המקסימום לפיצוי בתאונת דרכים בגין כאב וסבל עומד כיום לפי הנוסחה על כ-150,000 שקל. לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל נוסחה לחישוב כאב וסבל, ובית המשפט יכול לפסוק פיצוי בגין רכיב זה לפי ראות עיניו (בתביעות מסוימות ניתן לקבל פיצוי רק בגין רכיב זה בסכומים של מאות אלפי שקלים).
6. אובדן כושר השתכרות. גם אובדן כושר השתכרות הוא רכיב קבוע בתביעה נזיקית. כאשר אדם נפגע בתאונת דרכים ונקבעה לו נכות צמיתה, בית המשפט פוסק לו פיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות העתידי שלו. ישנו סכום מקסימום שניתן לפסוק בתאונת דרכים בגין רכיב זה והוא מוגבל לסכום של עד פי שלושה מהשכר הממוצע במשק (דהיינו: 27,000 שקל לחודש). לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים, אין כל הגבלה על רכיב אובדן כושר השתכרות והשופט יכול לפסוק פיצוי לפי אובדן כושר השכר האמיתי של הנפגע. ההבדלים בפיצוי בגין רכיב זה יכולים להגיע למיליוני שקלים במקרים מסוימים.
7. תשלום תכוף. בתאונת דרכים קיים מנגנון של תשלום תכוף עוד בטרם מתבררת התביעה. אדם שנפגע בתאונת דרכים ואינו יכול לפרנס עצמו או את משפחתו, או שהוא זקוק לכסף לצורך טיפולים רפואיים, יכול לבקש מחברת הביטוח סכומי כסף חודשיים וזאת עוד בטרם התבררה התביעה בבית המשפט (הסכומים שיקבל יקוזזו בעת מתן פסק הדין). לעומת זאת, בתאונה שאיננה תאונת דרכים אין כל מנגנון של תשלום תכוף וניתן לקבל פיצוי רק כאשר ניתן פסק דין או כאשר מגיעים לפשרה עם הצד השני.