תפילה להחזרת שלושת הנערים הביתה

לצערי, חלק הארי של התגובות לרשימותי תחומות בטווח שבין הסתייגות מוחלטת ובין קללות וגידופים. רק מיעוט מזער של תגובות יש בהן התנסחויות שקולות. גם אם הן ביקורתיות, הן מעוררות לשיח כן. והפעם אפתח את דברי בציטוט אחת התגובות למאמרי האחרון, שנוסחה על-ידי מגיב, הרואה בצדק במעשה החטיפה של שלושת תלמידי הישיבה וסיכון חיי הנערים מעשה, שיש בו סיכול ממוקד ופגיעה קשה בסיכוי לכונן שלום. אני מסכים בהחלט עם המגיב, המוקיע את מעשה החטיפה של שלושת הנערים, "כי הדרך לכינון שלום אינה עוברת דרך חטיפה וסיכון חיים של שלושה נערים בני שש עשרה". אני גם מסכים עם חלק אחר בתגובה של המגיב, העונה לשם שפר, שהמשך הכיבוש הוא סיכול ממוקד ופגיעה בסיכוי לכונן שלום בינינו ובין הפלשתינים. אני מתפלל, שמהר מאוד יוחזרו שלושת הנערים לחיק משפחותיהם, ושנזכה לשעת רחמים ושעת רצון לראות את הנערים בבתיהם. אני גם מתפלל, שמהר מאוד תתעשת החברה הישראלית ותפנים, שחייבים לשים קץ למציאות של 47 שנות שליטה שלנו על עם אחר. אני מתפלל, שאזכה עוד לראות, שקמות שתי מדינות לשני העמים, החיים כאן על אותה כברת ארץ. מדינת פלשתין לצידה של מדינת ישראל.