גדס"רים במלחמת יו"כ (4): הגדס"רים נשחקו ככוחות טנקים

הגדוד התגייס במהירות בימ"ח שדה תימן ליד באר-שבע – הימ"ח האוגדתי – והגיע בנסיעה יחד עם אוגדה 143 לגזרת התעלה בשבעה באוקטובר.³ שם נערך במסגרת האוגדה לתצפיות.⁴ בעדות בוועדת אגרנט אמר שרון, שהוטל עליו לתכנן מתקפה לשמונה באוקטובר בבוקר. לפי תוכניתו, הייתה אוגדתו אמורה לתקוף בשני צירים מערבה - חטיבה 421 וחטיבה 14 מ"הברגה" דרומה; וחטיבה 600 וגדס"ר 87 מ"חמדיה" לכיוון איסמעיליה; ולחבור למעוזים. לפני שמונה באוקטובר נמצא הגדס"ר בין "חמדיה" לבין "מכשיר". לפי התוכנית האוגדתית, יעקב (ג'קי) אבן, סגן-מפקד אוגדה 143, היה אחראי לכנף הדרומית של האוגדה, והיה עליו להשתלט על "חמדיה".⁵ התוכנית לא אושרה, ובשמונה באוקטובר נעה אוגדה 143 דרומה, בהוראת אלוף פיקוד הדרום - תנועה תמוהה למדי, כביכול כדי להצטרף למתקפה של אוגדה 162. בפקודת סגן-מפקד אוגדה 143, נשאר גדוד הסיור לתפוס את "כישוף"⁶ - החלטה רבת-חשיבות להמשך הלחימה. בשבוע – משמונה באוקטובר ועד ל"אבירי-לב" - צפה הגדוד על המצרים מ"כישוף", ועקב אחר היערכותם. הוא זיהה, שאין אויב ממזרח לאגם המר, מ"חורבה" ועד "מצמד", וה"תפר" בין שתי הארמיות המצריות ריק.⁷ בנצי כרמלי, מג"ד 87, נהרג כשנע מ"כישוף" ל"חמדיה" כשיצר מגע תצפית עם מצרים, שניסו להתקדם ולתפוס שטחים שולטים על "עכביש". לולא נבלמו המצרים על-ידי פלוגה א' ועל-ידי פלוגה ג' של גדס"ר 87, יכלו לתפוס את "כישוף" ואת "חמדיה", ולמנוע את הצליחה דרך "עכביש". הפקודה לתקוף את "חמדיה" ניתנה אחרי שכרמלי נפגע ונהרג – במסגרת התקפה, שניהל אבן, סגן-מפקד אוגדה 143, בשמונה באוקטובר, כאשר האוגדה עצמה הייתה בדרכה חזרה מנסיעתה המיותרת דרומה. גדוד סיור 87 תקף עם גדוד טנקים 410 (בפיקודו של אמנון מרטון) מחטיבה 600 נתיבי האש. לצורך ההתקפה על "חמוטל", ריכז הסמג"ד את הנגמ"שים, ורפי מִצפוֹן, מ"פ א', ריכז את כוח הטנקים.⁸ לאחר כישלון ההתקפה על "חמוטל", הועבר הגדוד תחת פיקוד חטיבה 14, וקיבל מג"ד חדש, את יואב בְרוּם, שחזר מטיול בחו"ל (עם רפי בר-לב, מ"פ ב').⁹ באור אחרון בתשעה באוקטובר יצא הגדס"ר לסיור מאזור "כישוף" לכיוון ה"תפר" בין הארמיות המצריות. הסיור נמשך כיום, ובמהלכו יצא הגדוד מתחום החיפוי הארטילרי של כוחותינו. בעשרה באוקטובר - אחרי שהגיע לצומת "נחלה"-"לכסיקון" ומעט צפונה ממנו, ולא נכנס למעוז הנטוש "מצמד" - שב הגדוד לקווי כוחותינו, באור ראשון, בהוראת אלוף הפיקוד.¹⁰ כוח משני של הגדוד סרק ללא מגע עם אויב את המעוז "לקקן", שאינו משיק לתעלה, וננטש בפרוץ המלחמה. אמנון רשף, מח"ט 14, טוען, כי הוא ולא שרון יזם את הסיור ל"מצמד", וכוונתו הייתה לבדוק מה עלה בגורל אנשי המעוז.¹¹ ההסבר הזה אינו הולם את מתווה הסיור, שלא כלל כניסה ל"מצמד" כלל. עם זאת, אחרי המלחמה נוצרה דימוי, כי הגדוד הופעל בסיור לאתר את ה"תפר", שכאמור נראה בבירור בתצפיות.¹² ממתווה הסיור נראה, כי שרון תכנן לממש את רעיונותיו, ולנצל הזדמנות כדי לצלוח את התעלה, ולשנות את התמונה האסטרטגית, שהוחמרה אחרי הכישלון בשמונה באוקטובר. את מסקנות הסיור ניצל שרון, כנראה, לתכנון הסופי של מהלכי אוגדתו במבצע הצליחה "אבירי-לב" – לאחר שאלוף הפיקוד הורה לו במפגיע בעשרה באוקטובר להסיג את הגדס"ר מקרבת התעלה; וכך נעשה. לפנות ערב בחמישה-עשר באוקטובר הוביל גדוד 87 את כוחות חטיבה 14, שתחת פיקודה היו שבע מסגרות גדודיות,¹³ למבצע "אבירי-לב".¹⁴ פלוגות הגדס"ר הובילו את גדודי הטנקים דרך ציר החולות ל"לכסיקון", ומשם אל יעדיהם – באזור "מצמד" (דוור-סואר, שבו נמצאה ה"חצר", שהכין שרון, כאלוף הפיקוד, לצליחת התעלה) ובאזור "אושה"-"שיק" בפאתי מתחם "מיסורי". הגדס"ר הכניס את הכוחות, שנעו בטור זה אחר זה, לפי סדר הפעלתם, למקומותיהם – ללא שום תגובה של המצרים – עד שנפתחה אש באזור צומת "לכסיקון"-"טרטור".¹⁵ האש נפתחה בראשונה מצפון לצומת לקסיקון"-"טרטור". פלוגה ב' של הגדס"ר וגדוד 79 ירו בדרגים, שהיו כחול על שפת-הים באזור "אושה"-"שיק". כמה מאות מטרים מדרום לצומת לקסיקון"-"טרטור" ספג גדוד 184 אש כבדה, מבלי שדיווח למפקדות הממונות, שיש אויב בצומת; ואיש לא שיער את היערכותו ואת עוצמתו. גדוד 87 נשלח לסייע לצנחנים (כלומר, לאנשי גדוד סיור-ונ"ט 582).¹⁶ בתנועתו נקלע לצומת החסום "לכסיקון"-"טרטור", נתקל, והסתבך בלחימה מטווח קרוב עם הכוחות המצריים. במקביל, הסתבכה פלוגה ב' של רפי בר-לב בנסיגתה מציר "שיק" דרומה, עם גדוד 79, ואיבדה את מפקדה.¹⁷ בקרב ההיתקלות בצומת לקח מ"מ, שהיו ברשותו שני טנקים, את הפיקוד על פלוגה ג' – כשנגמ"שי ערן שורק, הסמ"פ, חיפו במקלעיהם על היחלצות הכוחות הנותרים מפלוגה א' ומפלוגה ג', ואפשרו פינוי תוך תנועה לאחור ואת העמסת הפצועים לנגמ"שים, כדי לפנותם לקבלת טיפול משני בתאג"ד. החל משעה שלוש בבוקר בשישה-עשר באוקטובר תקף הגדס"ר ממערב למזרח בצומת החסום. קצינים נפצעו ונהרגו, כולל המג"ד ברום, והגדוד חדל מלהתקיים כיחידה לוחמת.¹⁸ הסמג"ד אבירם, שהיה הקצין הבכיר בגדוד 87 בצומת, ארגן את שרידי כוח הנגמ"שים של הגדוד לנסיגה מערבה, אל אזור הסוללה שעל התעלה.¹⁹ שרידי כוח הטנקים של הגדוד המשיכו ללחום בפיקודו של סגן יאיר ליטביץ. לאחר מכן, הם התארגנו כפלוגה ח' של גדוד 79, והמשיכו עם הגדוד בלחימתו בגדה המזרחית וב"אפריקה".²⁰ ביום האחרון ללחימה הושמדה מחלקת הטנקים של ישראל דגן מפלוגה ח', שצוּותה להוביל גדוד מילואי צנחנים, בניסיון של אוגדה 143 להשתלט על מבואות איסמעיליה.²¹ אחרי המלחמה ניסה סא"ל אמציה חן (פצי) להקים מחדש את גדס"ר 87, במסגרת אוגדה 143. הגדוד עסק בסיורי ביטחון שוטף, וייצב את הקו עם המצרים ב"אפריקה".²² המסגרת פורקה במהלך הארגון-מחדש של הגדס"רים אחרי ההסכמים עם מצרים.

הטנקים של גדוד סיור 189 מאוגדה 252, שהיו בימ"ח בביר תמדה, נלקחו ממנו בפרוץ המלחמה, כדי להקים את גדס"ר 279, שהיה גדוד טנקים מוקטן נוסף באוגדה 252.²³ לסא"ל גדעון מדנס - מפקד ענף הסיור בבסיס צאלים, שפיקד על אימוני ההקמה של הגדס"רים – היה מינוי חרום (מנמ"ש) למג"ד 189, אך הוא נלקח לפקד על גדס"ר 279, שלחם בקרבות הבלימה ת"פ כוח נמר (בפיקודו של תא"ל קלמן מגן)²⁴ בצפון התעלה. על פלוגות הסיור של הגדוד, שהתגייסו בימ"ח בית-דרס בדרום, פיקד מנשה ענבר, חניך במכללה לפו"ם, שהיה מיועד לתפקיד מטה במפקדת אוגדה משימתית 440. אוגדה 162 השתלטה על גדוד 189, והפעילה אותו לצרכיה – למרות שלכאורה היה שייך לאוגדה 252. ענבר פיקד על הגדוד כיומיים, עד שנפצע, והוחלף על-ידי מארק ימס, סגנו.²⁵ פלוגת הג'יפים ("צעיר") נלקחה על-ידי אוגדה 162, והופעלה עצמאית באמצעותה. אחרי פציעת ענבר, בשמונה באוקטובר, פוצל גדוד 189 לשלוש פלוגות, שפעלו כל אחת בנפרד כפלוגות סיור מנוגמ"שות תחת פיקוד שלוש החטיבות באוגדה 162,²⁶ וגם הופעלו ישירות על-ידי מפקדת האוגדה. דודו הלוי, מ"פ "בורי", שחזר מטיפול בפציעתו בבית-חולים בירושלים,²⁷ החליף את המג"ד ימס, שנהרג בשמונה-עשר באוקטובר, ב"אפריקה".²⁸ לכל אחת משלוש הפלוגות של גדס"ר 189 יש סיפור הפעלה ייחודי – כיוון שגדס"ר 189 פעל במסגרת פלוגתית, לרוב במשימות חרמ"ש, ורוב הזמן חברה מפקדת הגדוד לאחת מפלוגות הנגמ"שים. כשמונה הלוי למג"ד הוא המשיך לפקד על פלוגתו.²⁹ במהלך 1973, הקים השריון שתי פלוגות סיור מנוגמ"שות, שאוישו בחיילים, שאך סיימו שירות חובה בפלס"רים ובפלוגות נגמ"שים. הפלוגות עברו אימוני הקמה, והוצבו בחטיבה 460 ובחטיבה 14. אחת הפלוגות פורקה בעשרה באוקטובר, ונגמ"שיה הופקעו לטובת חטיבת מילואי הצנחנים 247 של דני מט.³⁰ פלוגת "גינדי" תגברה את צנחני המילואים מגדוד 564 (מחטיבה 247 של דני מט), ולחמה עמם בקרב על פתיחת הדרך למעוז הנצור "בודפסט". לאחר מכן, נפרדה מגדוד הצנחנים, ופעלה ת"פ חטיבה 217 סוס הברזל של נתקה ניר. במסגרת זו, יזם סגן יקי חץ, מפקד אחד הצוותים, את השתתפות צוותו בחילוץ צנחנים פצועים מ"טרטור" 42. על כך עיטר אלוף פיקוד הדרום את הצוות בתעודות הערכה לאחר כארבעים שנה.³¹ פלוגת "ארנב" של יעקב דרורי פעלה תחת פיקוד חטיבה 500, ורוב הזמן ביצעה משימות של פלוגת חרמ"ש.³² גדס"ר 189 חצה את התעלה ל"אפריקה", ולחם עם חטיבות אוגדה 162 במשימותיהן. במסגרת זו נכנס לעיר סואץ, בשני צירים – פלוגת "ארנב" ת"פ חטיבה 500 ופלוגת "בורי" ומפקדת הגדוד ת"פ הצנחנים – וחילץ משם כוחות מחטיבה 500 ומגדוד "חרוב", שנלכדו ברחובות העיר.

אוגדה 146 של משה (מוסה) פלד בפיקוד המרכז הפעילה את גדס"ר 288 בפיקודו של סא"ל צבי דהב, קצין שריון ותיק.³³ ביום הכיפורים התגייס הגדוד במחנה עופר ליד ירושלים, ולמחרת נע על שרשראות לעמק הירדן, ועלה לגולן דרך ציר כוּרסי עם כוחות אוגדה 146. הגדוד לחם במסגרת חטיבה 205 אגרוף הברזל (בפיקודו של אל"ם יוסי פלד) בציר רמת מגשימים-ג'וחדר-תל פארס-צומת רפיד, שהיה לפני תחילת המלחמה קו הגבול המזרחי בדרום-מרכז הגולן.³⁴ אחר כך עבר הגדוד ללחום ת"פ חטיבת השריון 4 קרייתי של יעקב הדר-פפר באותה הגזרה. הגדוד שמר על מסגרתו כגדוד אחוד בקרבות הגולן. בימים האחרונים למלחמה נשלח יחד עם אוגדה 146 ועם כוחות נוספים מפיקוד המרכז לתגבר את מערכי צה"ל ב"אפריקה". הגדוד והאוגדה לא הספיקו להילחם בחזית הדרום עד שפרצה הפסקת-האש, אך השתתפו בקרבות מלחמת ההתשה, עד מארס 1974.

כאמור, לקחה אוגדה 252 את הטנקים של גדס"ר 189 מהימ"ח, שבו אוחסנו, ולא המתינה לחבירה עם כוח הנגמ"שים של הגדוד, שהיה בימ"ח אחר. תחת פיקודו של סא"ל גדעון מדנס, יצא הגדוד, שקיבל את המספר 279, לקרב ככוח טנקים נוסף באוגדה. הגדוד תגבר את מערכי אוגדה 252 בגזרת קטיה-תעוז "מרתף" בצפון-מערב סיני,³⁵ שעברה להיות ת"פ כוח נמר. גדוד 279 הורכב מסגל בית-הספר לשריון ומאנשי מילואים, כולל אנשי פלוגת הסיור של חטיבה 11. לאחר ההפרדה בין אוגדה 252 לבין "כוח נמר",³⁶ לחם גדוד 279 במסגרת כוח נמר כשבסדר-כוחותיו 23 טנקים בשתי פלוגות. אחת מפלוגות הטנקים של הגדוד נשלחה לגרור את הדוברות לקראת מבצע הצליחה. בקרבות ב"אפריקה" השתתף גדוד 279 בלחימה על בסיסי הטילים נ"מ. על פעילותה של פלוגת "במבה" של סרן שלמה גורן דובר רבות במהלך תיאור קרב הצנחנים ב"טרטור" 42.³⁷ "במבה" הייתה במקורה בכוח הזחל"מים של הגדס"ר של אוגדה 162, וכשנלקחו ממנו הטנקים, הפך גורן, הסמ"פ, למ"פ. הפלוגה צוותה לגדוד 196 בחטיבת ביסל"ש 460, ופעלה ת"פ החטיבה ואוגדה 162.

1. יחד עם טנקים מחטיבה 179 הראֵם של רן שריג – החטיבה לקריאה מהירה של פיקוד הצפון. ראיון עם רס"ן אילן אשל, בארכיוני המחברים; ראיון עם סא"ל חנני תבור והרצאת תבור, בארכיוני המחברים. 2. ראיון אשל; ראיון תבור והרצאת תבור. 3. על הפעלת גדס"ר 87 – ראו בפרק נפרד בספר הזה – העורך. 4. בסדר כוחותיו היו 22 טנקים, 22 נגמ"שים ופלוגת ג'יפים. 5. אבן ומעוז, 2012, עמ' 39-38. 6. בתעוז "כישוף" פעלה סוללת תותחים 155 מ"מ ישראלית. 7. ה"תפר" הפנוי נראה גם על-ידי יחידות אחרות, שדיווחו על כך. שיחות בלתי-מתועדות עם סא"ל (מיל') דני קריאף. דיון על סוגיית ה"תפר" המצרי – ראו במאמר של מיכאל ברונשטיין, "ימי הצליחה" בספר הזה – העורך. 8. אבן ומעוז, 2012, עמ' 50-39. 9. ברום היה בפרוץ המלחמה בטיול בחו"ל. הוא פיקד על גדוד הסיור 189 באימון ההקמה. 10. אבן ומעוז, 2012, עמ' 71-69; (גלעד שרון, 2011. חייו של מנהיג. תל אביב: מטר, עמ' 191). 11. רשף, 2013, עמ' 226-219. 12. ראו, למשל, אצל גלעד שרון, 2011, עמ' 191. 13. גדס"ר 87, גדוד טנקים 79, גדוד טנקים 184, גדוד טנקים 407, גדוד סיור 424 "שקד", כוח "שמואליק [ארד]", וגדס"ר ונ"ט 582. 14. לניתוח מפורט של מהלכי "אבירי-לב" – ראו בפרק אחר של הספר הזה – העורך. 15. ראיון מוקלט עם רס"ן גדעון פרידמן, בארכיוני המחברים. 16. גדוד 890 פעל ת"פ אוגדה 162 רק למחרת בפאתי הגזרה, ב"טרטור" 42. 17. ממש לפני היציאה למבצע קבע המג"ד ברום, כי אם ייפגע, יחליפו בר-לב, מ"פ ב' (שהיה איש טנקים), בפיקוד על הגדוד. אך הדבר לא היה אפשרי, כי פלוגה ב' לחמה באזור "אושה"-"שיק", הרחק ממפקדת הגדוד, שלחמה עם פלוגה ג' בצומת "לכסיקון"-"טרטור". 18. אבן ומעוז, 2012, עמ' 154. 19. הרצאת צבי אבירם, הפורום לאזרוח תחקירי קרבות ולקחי מלחמה, 28 במאי 2013, בארכיוני המחברים. 20. יאיר ליטביץ, 2011. צ-817831. בחזית הדרום במלחמת יום הכיפורים. תל אביב: אפי מלצר; ראיון עם יאיר ליטביץ, בארכיוני המחברים. 21. ליטביץ, 2011, עמ' 169. 22. ראיון עם פרידמן. 23. ראיון מוקלט עם אל"ם גדעון מדנס, בארכיוני המחברים; ראיון עם תא"ל מנשה ענבר, בארכיוני המחברים. 24. מגן נועד להחליף בשבעה באוקטובר את אלברט מנדלר בפיקוד על אוגדה 252, ומנדלר היה אמור לקבל את הפיקוד על מפקדת גיסות השריון. עם פרוץ המלחמה, קיבל מגן אחריות על הגזרה הצפונית של התעלה (שבמסגרתה פעלו חטיבה מרחבית 275, חטיבה ממוכנת 11 יפתח, חטיבת השריון 204 אגרוף ורומח וכוחות מזדמנים). לאחר נפילת מנדלר, קיבל מגן את הפיקוד על אוגדה 252. תא"ל ששון יצחקי, ראש-מטה פיקוד הדרום, החליפו בפיקוד על כוח נמר, שחצה לבסוף את התעלה. 25. ראיון עם ענבר. 26. ראיון מוקלט עם רס"ן שלמה גורן, בארכיון המחברים; שיחות בלתי-מתועדות עם עוזי בן-צבי; פרק על חילוץ הנפגעים מ"טרטור" 42, שכתב עוזי בן-צבי לספר הזה. 27. ראיון מוקלט עם סא"ל דוד הלוי, בארכיוני המחברים. 28. יהודה טל, 1975. חטיבת בית-הספר לשריון במלחמת יום הכיפורים. מפקדת קצין חינוך ראשי, עמ' 95. משום-מה, מתייחסת החוברת רק לכוח "בורי", שהיה ת"פ חטיבה 460, ולא לשאר פלוגות הגדוד ולא לפלוגת "במבה" של שלמה גורן, שגם הופעלה על-ידי חטיבה 460. 29. ראיון עם הלוי. 30. תכתובת אלקטרונית עם עוזי בן-צבי, בארכיוני המחברים. 31. ראו בפרק, שכתב עוזי בן-צבי לספר הזה – העורך. 32. שיחה בלתי-מתועדת עם עמנואל גרטל; ראיון עם סא"ל יעקב דרורי, בארכיוני המחברים. 33. ראיון עם אל"ם צבי דהב, בארכיוני המחברים. 34. דבורי בורגר, 2012. "לוחמי גדס"ר 288 בנתיבי הקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים". שריון. נגיש אלקטרונית. נדלה ב-25 במאי 2014. 35. ראיון עם מדנס; ראיון עם ענבר; ראיון עם גורן. 36. כוח נמר היה אחראי לגזרת צפון התעלה. מפקדו הראשון היה תא"ל קלמן מגן, שנועד לקבל את הפיקוד על אוגדה 252 בשבעה באוקטובר. במסגרת כוח נמר היו חטיבה ממוכנת 11 יפתח, חטיבה מרחבית 275, חטיבת השריון 204 אגרוף ורומח וכוחות מזדמנים. אחרי נפילת אלוף מנדלר, עבר מגן לפקד על אוגדה 252, ועל כוח נמר פיקד תא"ל ששון יצחקי, ראש-מטה פיקוד הדרום. 37. על פעילות "במבה" בקרב הזה – ראו בפרק נפרד, שכתב עוזי בן-צבי לספר הזה – העורך. בפרק הבא: החמצה תפקודית