בית הדין הארצי לעבודה דחה לאחרונה ערעור שהגישו חברת כוח אדם ומנהלה אשר הורשעו בעבירת אי-העמדת מגורים הולמים ל-11 פועלים סינים בדרום תל אביב ונקנסו ב-300,000 שקל.
בספטמבר 2009 ביצעו מפקחי משרד התמ"ת ביקורת מגורים במבנה בו התגוררו העובדים שהועסקו על-ידי החברה, בה נמצאו הליקויים הבאים: "שטח מגורים – ללא ארונות, שקעי חשמל מאולתרים. מטבח – מאולתר ללא ארונות אחסון, ללא חדר אוכל, ללא ברז מים למים חמים, אין מקרר במטבח, מתחם המטבח מלוכלך ומיכל האשפה אינו מכוסה. שירותים – מאולתרים ומלוכלכים. מקלחות – מלוכלכות. תברואה לקויה ללא סדרי איסוף וסילוק אשפה, תחזוקת מבנה לקויה, ריח צחנה ועובש בקירות".
עצימת עיניים
בית הדין האיזורי לעבודה לא קיבל את עדותם של מנהל החברה ורכז שטח מטעמה, אשר טענו, כי המבנה היה מאורגן, מסודר או "מדוגם". הוא קבע, כי במועד בו התגוררו העובדים במבנה, היו בו ליקויים רבים. "עולה מראיות המאשימה תמונה קשה ביותר של הזנחה ולכלוך, באופן שיש בו אף כדי סיכון הבריאות... בנסיבות אלה, לא ניתן לכנות את המגורים 'הולמים'. רחוק מכך".
עוד טענו החברה ומנהלה, כי העובדים הם האחראים לחלק מן הליקויים שנמצאו במבנה, כגון לכלכוך מבישול ואלתורי חשמל. גם טענה זו נדחתה על-ידי בית הדין האיזורי, אשר קבע, כי הליקויים החמורים אינם קשורים להתנהלות שוטפת של העובדים,
עוד קבע בית הדין האיזורי, כי הוכח בפניו היסוד הנפשי בעבירה: "החברה הייתה מודעת לכך שהעמידה לרשות עובדיה מגורים שאינם הולמים". המבנה נשכר על-ידי החברה בזמן שכבר היו בו ליקויים, חודש בלבד לפני שבוצעה הביקורת על-ידי המפקחים, אולם החברה ומנהלה התעלמו מכך ועצמו עיניהם. החברה נקנסה ב-250,000 שקל ומנהלה נקנס ב-50,000 שקל.
בית הדין הארצי קבע, כי פסק הדין של בית הדין האיזורי היה מפורט ומנומק ודחה את הערעור. חוק
עובדים זרים נועד להגן על זכויותיו של העובד הזר, לרבות אספקת מגורים הולמים, הזכיר בית הדין הארצי. הוא קיבל את עמדת האיזורי, לפיה החברה והמנהל עצמו את עיניהם בפני הליקויים. למרות ש"נורות אזהרה מסוג זה ודאי הבהבהו לנגד עיני המערערים", הם בחרו להתעלם מכך.
בפסקי דין רבים עמדו בתי הדין בהרחבה על החובה המוטלת על המעסיק לדאוג למגורים הולמים לעובדים הזרים, בהתאם להוראות חוק עובדים זרים ותקנותיו, אשר נועדו להגן על זכויותיהם הבסיסיות: "עובד זר אינו כלי עבודה זמין לעת מצוא. עובד זר הוא, בראש וראשונה, בן-אנוש הזכאי לזכויות בסיסיות כעובד וכאדם... הדרך הנכונה להבטיח את זכויותיו הבסיסיות של העובד הזר היא קביעת נורמות העסקה מחייבות בחקיקה ויצירת מערך של פיקוח ואכיפה על הוראות החוק".
תנאי מינימום
חוק עובדים זרים קובע, כי על המעסיק להעמיד "על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו". תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים) (מגורים הולמים) קבעו תנאים אשר רק כאשר התקיימו במלואם, ייחשב המבנה בו גרים עובדים זרים כמגורים הולמים.
כך לדוגמה נקבע, כי המבנה צריך להיות מאוורר ומוסק לפי הצורך ובהתאם לעונות השנה; יהא בו מטבח ששטחו מתאים למספר העובדים המשתמשים בו; בכל חדר לא ישוכנו יותר משישה אנשים; לכל עובד יהיו מיטה נפרדת, ארון בגדים או תא נפרד בארגון בגדים. על המעסיק לדאוג לאספקת מי שתייה למבנה, ולנקוט בכל פעולה הדרושה למניעה סדירה של מפגעי תברואה, לרבות חרקים ומזיקים אחרים.
עוד קובעות התקנות גודל מינימלי של שטחים מסוימים שצריכים להיות במבנה. לדוגמה: שטח מקום לינה של עובד צריך להיות לפחות 4 מ"ר; בחדר אוכל צריכים להיות לפחות 1.5 מ"ר; נפח תא בארון בגדים יהיה לפחות 0.5 מ"ק לכל עובד; וכמות המים החמים המינימלית היא 30 ליטר לכל עובד.
