המערכה הזו לא הייתה ממש שונה ממערכות קודמות מול החמאס, בפני מקבלי ההחלטות עמדו בעיקר שתי חלופות אסטרטגיות, הראשונה! ללכת להכרעה מהירה תוך שילוב של תנועה ואש מול מחבלי החמאס וכיבוש שטח, תוך יצירת רצועת ביטחון שמרחיקה מעט את קו ירי הטילים פנימה ומאלצת את מחבלי החמאס לצאת ולהיחשף עוד קודם. והשנייה, היא חלופת המצור לצד פעילות מבצעית מתקדמת בשלבים עד להגברת פעילות ל"הכתשה" של החמאס בשטח. מקבלי החלטות בחרו בעיקר החלופה השנייה, ייתכן ששילוב של שתי החלופות לצד הכנת אסטרטגיה מדינית ביטחונית ברורה יותר ומוקדמת למול החמאס, הייתה מביאה לתוצאות אפקטיביות יותר בזמן קצר!.
לצערנו, תהליך קבלת ההחלטות בלחימה היה טאקטי בעיקרו ופחות אסטרטגי, נגררנו למלחמה שלא רצינו בה כלל, ומשנכנסנו אליה ניסינו בכל מחיר להגיע להסכם הפסקת אש!. חשוב לציין כי התהליך התנהל בצורה אחראית ולא מתלהמת מצד ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל שהובילו את דרך קבלת ההחלטות בפורום מצומצם. לראשונה מזה שנים שהשלישייה הזו מתפקדת בצורה טובה, קרובה ובתיאום מלא. מאידך-גיסא, חלק מחברי הקבינט והממשלה התנהלו בצורה תזזיתית ובוויכוחים עם ראש הממשלה באמצעות התקשורת, במקום להתמקד בדיוני הקבינט! מידע חשוב דלף החוצה לעיתונאים ופגע בתהליך קבלת ההחלטות. המסר של "שקט ייענה בשקט" הופרע והוסט מעט הצידה עם חשיפת עשרות המנהרות ההתקפיות של החמאס והצורך המיידי שלנו בהריסתן. נגררנו למבצע שלא חפצנו בו, ובשל רצוננו לקדש את הרגיעה והשקט בדרום, הסכמנו לשש הפסקות אש שהופרו בזו אחר זו בצורה גסה על-ידי החמאס. חשוב היה לו הוכנו חלופות אסטרטגיות ביטחוניות ומדיניות להתנהלותנו מול החמאס ולא להסתפק בניהול המשבר בצורה צפויה ונגררת כבעבר.
ההחלטה החשובה ביותר של הלחימה בעזה להפסיק את האש הערב, התקבלה כנראה בפורום מצומצם של השלישיה ולאו-דווקא על-ידי כלל חברי הקבינט, זאת מכורח המציאות בעיקר בכדי למזער הדלפות ונזקים החוצה. לעתיד לבוא, חשוב להגדיר טוב יותר את תפקידם של כלל הגופים הפועלים סביב הממשלה והקבינט בימי לחימה, העדר תוכניות אסטרטגיות ברורות גררו אותנו לפעול לרוב בתגובה למהלכיו של החמאס בשטח במקום ליזום, להפתיע ולנצח גם בתחבולות במלחמת הטרור הזו.