סה"כ הכלים לניהול חברה לא רעים בכלל, אז מה הבעיה שלהם? אתם יודעים? לא. המוח של הפילוסוף המע
שי בתקופתנו (יש דבר כזה בכלל?) כה מצומצם שהוא אינו מצליח להעלות על דעתו לחפש פתרון.
לא נורא, כשאהרון בשטח רק המושחתים צריכים להיות במתח. בסה"כ חסר משהו קטן: כלי נוסף שיסנכרן ביניהם, ישמש כ GPS או לפחות מצפן. יוודא שהכלים הקיימים פועלים בכיוון הנכון. קוראים לו: "ניהול תרבות". זהו הכלי החסר. קשה להפריז בחשיבותו.
הכלים לניהול חברה כל כך השתכללו שהם כמו רובוטים הפועלים עצמאית. שלטון החוק היא מערכת מפוארת הפועלת מכח האינרציה שלה. אתה יכול להתערב? זה רק למומחים דגולים. גם הדמוקרטיה "יודעת" להתנהל, וכמובן לא חסרים מומחים לכלכלה.
המערכות אוטונומיות. כל בכיר פוזל לצדדים, בודק מהן הנורמות המקובלות ו"דופק חשבון" לקולגות שלו. אף אינטילגענט אפילו לא מעלה על דעתו בכלל שעל כתפיו מוטלת האחריות לקיום חברה בריאה.
נהפוך הוא, משום מה הם משוכנעים שהם נמצאים ב"פסטיבל מספרי סיפורים": מדי פעם הם מואילים בטובם לעודד את רוחנו הנכאה, נוזפים, מזהירים, מספרים לנו מה הבעיות ומטיפים מה צריך לעשות. בכך הם חושבים שהם מראים לנו שיש להם רגישות חברתית והם מחוברים למציאות.
הם רק שכחו דבר קטן: תפקידם לפתור את הבעיות, לא לגלות לנו את אמריקה שהם חבורת כשלונות שלעולם לא מצליחה לעזור לנו. תודה, אבל את זה אנחנו כבר יודעים, אנחנו הרי חיים בהפרשותיהם.
מובילי האומה אינם מונעים לפי מטרה: ליצור תרבות טובה. הם מונעים לפי מטרה אחרת: לתמרן את העדר. יש מה שנקרא "משפט הציבור": הציבור העניק לנבחריו באופן דמוקרטי את הזכות להוביל אותו, מרגע זה האחריות המלאה נופלת עליו! והמובילים יכולים לעשות כטוב בעיניהם. מה הם עושים? שטים.
והמדינה שטה
המדינה היא כמו ספינת תענוגות מושלמת שיש בה הכל: מכונאים, טבחים, מנקים, זמרים, מערכת משומנת. הכל מתקתק למעט בעיה אחת קטנה: אין נווט. אין GPS, אין מצפן, שטים.
הכלי כל כך נערץ (כלי שיט במקרה הזה), כל כך מתקדם, כל כך התרגלנו אליו, שאף אינטיליגענט לא מעלה על הדעת לבדוק אם הוא בכלל פועל בכיוון הנכון.
שוטי שוטי ספינתי. בונים סירה מנייר, דוחפים אותה, יאללה שוטי. אתה נמצא בפנים, בתוך האוניה, אתה מתמחה בכל ההיבטים שלה. אבל אין לך מושג לאן היא שטה. לאף אחד אין מושג. ואף אחד אינו מעלה על דעתו לבדוק.
והמדינה שטה. קדימה, אבל לאן? מזכיר את המתיחה של יהודה ברקן: זכית בכרטיס טיסה הלוך ושוב. מחיאות כפיים סוערות. אבל לאן? לאן?... זועק הזוכה המאושר אך קולו נבלע בלהט ההתלהבות.
אף אחד לא בודק. אני בדקתי ומצאתי: בשעה שהמנהיגים מברברים הכלים מתברברים! המדינה בהחלט שטה קדימה, אך ממש לא לכיון שהיא אמורה לשוט. נהפוך הוא, במקום שהכלים יפעלו למען הציבור, הם מכוונים לפעול למען מפעיליהם. הפלא ופלא, מי היה מאמין...
שור הבט וראה איזו הערצה וסגידה יש בתקופתנו לדת הנאורות: אין דבר העומד מעל החוק, חיל ורעדה, החוק הוא סלע קיומנו. הכלכלה? מקדשי קפיטליזם. והדמוקרטיה? חשובה יותר אפילו מיהדותה של המדינה. היהודים ברחו מהשואה, בנו לעצמם מדינה, באים הערבים, מתרבים ואומרים: תודה רבה, עכשיו תביאו לנו אותה, שהרי הדמוקרטיה היא ערך עליון.
הקפיטליזם במתכונתו החזירית קרס, אף אינטיליגענט לא מצליח להעלות על דעתו להרעיד את יסודותיו. חוק, דמוקרטיה, כלכלה - קודש קודשים. הערצה עיוורת. אבל האם הם בכלל פועלים למען מטרתם? שכחנו לבדוק.
אם נבדוק נופתע לגלות שהכל קורס: הדמוקרטיה גונבת לנו את המדינה, החוק כושל / הפשע פורח, הכלכלה הוקוס פוקוס הצליחה להעלים את מעמד הביניים.
אבל כולנו מאמינים אדוקים: איזה כלים קדושים. כולם כל כך מאושרים מהכלים, מעריצים אותם ממש, שנותנים בהם אמון עיוור. הרי אם היינו מספרים לחכמי חלם איך מתנהל המדע, הם היו מתפקעים...
מדינה מכוונת מטרה
הניווט הזה, תמונת המצב, מפת הדרכים החברתית, זה תרבות. הרי לשם מה נוצרו כל הכלים? כדי לבנות תרבות. האם הצלחנו? האם יצרנו תרבות טובה? אף אחד לא בודק, כולם בפנים בתוך הקופסא.
האם החוק הצליח להשתית כאן תרבות של יושר? האם הדמוקרטיה הצליחה ליצר כאן תרבות שלטון יעילה המייצגת נאמנה את הבוחר? האם הכלכלה הצליחה לנהל את המשאבים באופן פרודוקטיבי? הצחקתי אתכם. חחח, מזמן לא שמענו בדיחה כה מצחיקה...
איש אינו שואל, איש אינו עונה. איש אפילו אינו מעלה על דעתו לשאול. למה? כי אין תחליף! האם יש תחליף לחוק? תחליף לדמוקרטיה? תחליף לקפיטליזם? אין. זה מה יש, אנחנו תקועים.
אז זהו, שלא. מה שצריך כדי לחסוך טריליונים זה פילוסופיה בגרוש: סה"כ לשאול שאלה אחת קטנה: למה? לשם מה הכלים קיימים? ואז לבדוק האם הם באמת מבצעים את תפקידם. זה הכל. מה תפקידם? להשתית כאן תרבות טובה. איך בודקים? על-ידי מודעות לתרבות, מודעות לנורמות. לא להסתפק בכלים לניהול חברה, אלא לזכור עוד דבר פעוט: מטרתם.
בשביל זה צריך כלי נוסף: ניהול תרבות. לרוץ קדימה זה חשוב, כל אינטיליגענט יודע, אבל מפעם לפעם כדאי לבדוק לאן. מומלץ בחום (בינוני).
אני בור בחוק ומשפט, בור בכלכלה, בור בדמוקרטיה, אבל אין פרופסור אחד בעולם המסוגל להתמודד עמי. מדוע? כי אני יודע בשביל מה צריך אותם.
המומחה הוא טכנאי היודע להפעיל את הכלי. בשביל מה אני צריך אותו אם הכלי לא עושה את יעודו? לא נשכח איך מי שאולי יהיה נשיא בית המשפט העליון, כששימש יועץ משפחתי לממשלה לא הצליח להבין מדוע בעל ההון העסיק את בן השלטון תמורת שכר עתק עבור גלישה באינטרנט... לא היה גולם אחד במדינה שלא הבין, מי לא הצליח להבין? שלטון החוק. מי צריך שלטון חוק כזה?
השוד המושלם
הכלכלה מתקלקלת, שלטון החוק מרגיש כמו חוקן. הכלים נפלאים, רק לא פועלים למען המטרה לשמה נוצרו. מישהו השתלט עליהם, חטף אותם ומפעיל אותם למען מטרתו. מי זה יכול להיות?...
הגולם קם על יוצרו. משרתי הציבור החליטו (ונימוקם עמם) שהם דווקא מעדיפים שהציבור ישרת אותם. כמובן שללא ההיבט התרבותי לא ניתן להבחין בכך.
הציבור איבד אמון בחוק, בדמוקרטיה ובכלכלה (החוק זה חוקן, אחוז עצום מצביע ברגליים, הכלכלה קורסת). אך הציבור חסר אונים, כי אין לו כלים אחרים. האליטות תפסו אותנו מצויין בביצים. שוד מושלם.
אך שוד ושבר, הן לא לקחו בחשבון דבר אחד: אותי.
בעזרת משקפי התרבות הן נחשפו.
יש גם פתרון כלכלי: "ריסט עולמי" - איתחול הכלכלה. איפוס הקפיטליזם והמשכתו מחדש כמעט כרגיל, טהור, ללא התחלואים והעיוותים. בהיעדר האיזונים והבלמים הראויים, הקפיטליזם במתכונתו החזירית קרס! אנחנו כבדים, תשושי נפש, עדיין לא נפל האסימון, מתקשים לקלוט זאת.
הרעיון הבסיסי מקסים: החזקים ירוצו קדימה וימשכו את כל האנושות אחריהם. הבעיה כרגיל בביצוע: תאוות הבצע הצליחה מעל ומעבר: החזקים טסו קדימה, והיכן האנושות? אף אחד כבר לא מציץ לאחור.
יש דבר העומד?
להיות בכיר זה לא פשוט, יש דרישות. חייבים השכלה, מבחנים, מכרז, ניסיון, ממליצים. זה מה יש חביבי, רוצה לשרת את הציבור? אתה חייב להיות מושלם. הידד, ומה שכחנו? את רכיב הרצון.
למה הדבר דומה? לערפאת. נתנו לו רובים, לא הצליח לנצח את הטרור. יתנו לו את כל השי הציצי, גם לא יצליח. למה? כי הוא לא רוצה.
יכולת זה בהחלט חשוב כדי שפיל יעשה טובה לתרנגולת, אבל האם לא שכחנו עוד דבר קטן?... הרצל רצה - הצליח, אבל מי מקשיב לו?
בשום מבדק של בכירים לא בודקים את הרצון שלהם, גם לא במכונת אמת. למה? כי אי-אפשר. באמת? זה מה שאתם חושבים. בעוד כמה מאות שנים נדע: אפשר בקלות לדעת מה הבכירים רוצים: רואים מה הם עושים. אם כל מנגנוני המדינה פועלים למענם, כנראה שזה מה שהם רוצים...
אבל כדי "לראות" את זה צריך את המשקפיים המתאימות: הפרספקטיבה התרבותית.
הפלא התשיעי
כעדר של גלמים האנושות בתקופתנו לא מבחינה גם בעוד דבר פעוט: הפער הפנטסטי בין הקידמה של האנושות מחד-גיסא, לקריסה הוירטואוזית בכל התחומים החברתיים מאידך. איך ייתכן שמצד אחד האנושות הגיעה למאדים, עושה השתלות פנים, ומצד שני מצליחה להכשל בכל תחום חברתי? פלא.
ממש כמו המלך מידאס, רק כל מה שאנחנו נוגעים הופך ל... (לא חשוב).
התשובה הפעם (לשם שינוי, כי זו שאלה קלה) היא דווקא חוק הטבע מספר 1. החזק מנצח. במילים אחרות: קשר האליטות. האליטות שודדות אותנו, מוצצות אותנו, יונקות אותנו, איך לא נקרוס? או כמו שאיינשטיין אמר, נזכיר בפעם השלישית: לא הרעים אשמים, אלא מובילי האנושות שלא סוגרים את הפירצה בפניהם, בפני עצמם במקרה הזה.
גם חוק הטבע מספר 2 רוצה לזרוק כאן מילה: תרבות הקפיטליזם החזירי. כולם מנסים לפורר את המדינה ולהכניסה לכיס הקטן שלהם, אף גולם לא מצליח להבין מדוע היא מתפוררת...
תם ולא נשלם
עייפתי. נסתפק בזאת בינתיים? נושא עצום, לא הצלחתי להכניס הכל לספרון אחד. לא נורא. יש כאן די והותר כדי להרים גבה ולהתחיל לתהות.
חוץ מזה, בשלב זה אני עדיין חי, אם יש בעיה בלתי פתירה - בשמחה. על כל שאלה טובה - תשובה מצויינת. ראה הוזמנת, הובטחת, אדרבה - אותגרת.
אם תבין (0% סיכוי) הפץ את הבשורה. בזהירות, כי עדיף לנסות לבקע בונקר באמצעות נגיחות ראש מאשר להלחם בשחיתות. בשחיתות לא נלחמים אלא ממגרים על-ידי חשיפת התרבות. תתחיל להפיץ את המילה "תרבות" על הטיותיה: תרבות שלטון, תרבות שחיתות, תרבות קפיטליזם חזירי, תרבות הנאורות, קשר האליטות וכדומה. במקום לשמש כמקוששי עצים וטוחני מים בפול טורים על ניוטרל כנהוג, תשתמש בהמוני הפרטים למען מטרה: כדי לנסות להבחין ביער, כלומר לחשוף את התרבות.
אם לא תבין (100% סיכוי) לא נורא, לא קרה שום דבר, נמתין בסבלנות כמה מאות שנים עד שהאנושות תהיה בשלה להבין. בינתיים כל שנותר לי הוא לצטט את קודמי: "ואף על-פי כן נוע תנוע". כן נבין, לא נבין, זו האמת, כך העולם נוהג. עדיף שנבין.
בונוס מחשבתי לקינוח: מדוע משפחת עופר ביטלה את תביעתה כנגד "מיקי מאוס" על השקשוקה? אפשרות אחת: בגלל העיניים היפות שלו. אפשרות שניה: לפתע כמכת ברק חדרה בהם ההכרה לפיה הדבר האחרון שהם צריכים זה להעלות את נושא תרבות השלטון לדיון הציבורי.
אליטות התקשורת דאגו שהסרט ידעך נורא מהר. לו היו ממשיכים בתביעה, במו ידיהם הם היו עושים לו החיאה. מעניין שהעשירים מבינים זאת בקלות, אף גולם אחר לא מצליח להבין זאת! מאז מיקי מאוס התרווח בכסאו, נהנה מן התפנוקים, נרדם, ולתרבות השחיתות שלום.
אי-אפשר להעלות את נושא תרבות השלטון לתודעה הציבורי! האליטות לא נותנות. הן חשות בסכנה כמו פנתר המריח דם וממסמסות את זה באלגנטיות
חיש קל. אף גולם אינו מבחין בכך.
נ.ב. כמעט ושכחתי: המודעות לנורמות תציל את האנושות גם בהיבט הביטחוני, שכן כוחו של האיסלאם במלחמת העולם (בה אנו נמצאים ולא מצליחים להבחין בה), הוא בהתחזות למיליארד אזרחים בלתי מעורבים חפים מפשע. בעזרת משקפי התרבות מגלים דבר אחר לגמרי...
צא לדרך, גלה לעולם את חוק הטבע מספר 2, פקח את עיניו והצל את האנושות.
בהצלחה, אהרון.
שנה טובה.