ירושלים של אבן

בתקופה האחרונה יש יותר ויותר עדויות על מקרי אלימות בירושלים, כאשר המוכר ביניהם הוא פיגוע הדריסה באחת מתחנות הרכבת הקלה. בהליכה בשכונת סילוואן שבדרום-מזרח העיר, ניתן להרגיש היטב את המתיחות, אומרים דיווחים מהמקום. בינתיים, מי שמגביר את הלהבות הוא חמאס. גורמים מהשכונה אומרים, כי הארגון מסית את הצעירים לתקוף ולידות אבנים לעבר גורמי הביטחון. השאלה היא: למה להם לעשות את זה? הסתה בעידוד החמאס רק תפגע בארגון, בדגש על השיחות בינו לבין ישראל במצרים. ישראל לא תמשיך את השיחות כאשר חמאס מתסיס את האזרחים בירושלים, אז למה להם לעשות זאת? נראה שהחמאס מאמין בכוחו, והוא מבין את הבעיה שתיווצר לישראל עם תחילתה של התקוממות בירושלים, ואולי בכל שטחי יהודה ושומרון. נראה, כי הארגון חושב שכעת זהו הזמן המתאים לאינתיפאדה שלישית, בגלל שצה"ל וכוחות הביטחון לא יצליחו להשתלט על הפורעים. בסופו של דבר, לפורעים האלו אין מה להפסיד. התחלת אינתיפאדה חדשה תבוא לעזרת הפלשתינים, כאשר העולם שוב יתמוך בהם ויאשים את ישראל. הדבר שכנראה שכחו בחמאס הוא ההתקדמות של צה"ל וכוחות הביטחון מאז סיום האינתיפאדה השנייה בשנת 2005. מאז, נכתבו מן הסתם תורות לחימה חדשות ואסטרטגיות חדשות להתמודדות עם התקוממות מעין זו. הפעילות של גורמי הביטחון ביהודה ושומרון לאחר חטיפת שלושת הנערים, שהביאה לפגיעה קשה בחמאס באיזור, מלמדת על הלקחים שנלמדו ועל החדירה המודיעינית שקיימת. עוד אינתיפאדה תפגע בשני הצדדים, אבל היא תפגע קשה יותר ברשות ובפלשתינים, דבר שהם צריכים לקחת לתשומת ליבם.

ועידת המדינות לשיקום עזה שנערכה בקהיר לפני מספר שבועות גייסה 5.4 מיליארד דולר. אולם, לא כל הכסף ילך ישירות לרצועת עזה, אלא גם לרשות הפלשתינית. כך לדוגמה ארה"ב התחייבה להעביר 212 מיליון דולר. עוד נאמר, כי יועברו 202 מיליון דולר לאונר"א, סוכנות הפליטים הפלשתינים. בסך-הכל יועברו 414 מיליון דולר לפלשתינים. מתוך סכום זה, 277 מיליון דולר יועברו לעזה, והשאר (137 מיליון) ילכו לתקציב הרשות הפלשתינית. לפיכך, לרשות הפלשתינית יש כעת עוד הזדמנות לעזור לאזרחיה ביהודה ושומרון. הרשות יכולה להשתמש בכסף כדי לקדם את הכלכלה בשטחיה ולהגדיל את התעסוקה. הידיעה שהכסף יגיע לרשות אך לא יגיע לתושבים, תעצים את תחושת התסכול והכעס. בעזרת החמאס, תחושות אלו יכוונו לעבר ישראל ויעודדו פגיעה בה.

למרות המתיחות המדינית בין ישראל לארה"ב, ישראל תרכוש טייסת שנייה של מטוסי החמקן מדגם F-35, וגם הסיוע הביטחוני לישראל יישמר במתכונתו הנוכחית, למרות צמצום הסיוע הביטחוני למדינות אחרות. נראה, כי בעוד שהפוליטיקאים הבכירים בשתי המדינות עסוקים בהעלבות ובהטחת אשמות (ולאחר מכן בהכחשות שלהן), הגורמים המקצועיים בתחום הביטחון עדיין מבינים את החשיבות של שיתוף פעולה זה, ונותנים למשבר לעבור מעליהם, תוך התמקדות בדברים החשובים באמת.

משרד האסירים הפלשתיני דיווח (28.10.14) שעציר ביטחוני בעל אזרחות בלגית נמצא בכלא מגידו, וכי שגריר בלגיה ביקר אותו לפני כשבועיים. למרות שלא ניתן לדעת האם הידיעה נכונה, בואו נצא רגע מתוך נקודת הנחה שיש בה ממש. מה זה אומר על ישראל? זה אומר שסביר להניח שכמו בפרשת האסיר X, כל הגורמים הרלוונטיים יודעים את דבר מעצרו של האיש, שלא בוצע לשווא; הנה, אפילו לפי הפלשתינים הוא זכה לביקור של שגריר ארצו. ולכן, ישראל מתנהלת כאן בצורה נאותה, תוך כיבוד זכויותיו של העציר.

דאעש ממשיך להתעצם מבחינה מבנית, והפעם באמצעות מנגנון מודיעין חזק. חוזקו של מנגנון המודיעין נובע מהיותו מורכב מקציני מודיעין ממשטרו של סדאם חוסיין. המנגנון מבצע מספר פעולות, בראשן איתור וזיהוי של יריביו וחיסולם. בכך הארגון מונע את האפשרות של חדירה זרה לשורותיו, וגם מכביד על מי שמבקשים להילחם בו מבחוץ. בהתבסס על פעילות הארגון, רשימת החיסולים כוללת מנהיגים שבטיים ששיתפו פעולה עם המשטר בעבר, אנשי דת שמתנגדים לארגון וכל מי שחשוד בהעברת מידע נגדו. יש לציין, כי את השיטה של מחיקת התנגדות ברגע שמשתלטים על שטח גדול, למד הארגון מדרך הפעולה האמריקנית, לאחר כיבוש עירק בשנת 2003. דאעש ממשיך להציג את הברוטליות והברבריות שלו, לצד ההתקדמות המבנית וההבנה של ניהול מלחמה. הוא יותר גדול ומורכב מארגוני טרור אחרים, לאחר אימוץ שיטות פעולה שהשתמשו בהן בתקופתו של סדאם חוסיין. דאעש מתעצם ומתחזק מדי יום, ולא נראה שמשהו הולך לעצור אותו בקרוב.