רשימה חלקית ומאד מצומצמת משלל שמות הנאצה המוטחים בראש ממשלת ישראל הנבחר ( פעם שלישית )
בנימין נתניהו: נהנתניהו - סמרטוטניהו - שקרניהו - ביביהו - ביוביהו ועוד רבים ומוכרים. רשימה חלקית של תוארי כבוד המוטחים בראש ממשלתנו בשם חופש השיסוי ולרוב ע"י אלו ש"חרדים לדמוקרטיה": שקרן - רמאי - נוכל - אידיוט - טמבל - נהנתן ועוד רבים ומוכרים. רשימה חלקית למחמאות להן זוכה ציבור מצביעיו: נבערים - ערבים מזרחיים - ערסים - מוכרי חמוצים - שין גימלים וכל השאר. מספר כינויים הוצאו מלקסיקון התרבות הזה משום שלפתע תאמו להפליא דווקא למתנגדי ראש ה
ממשלה. למשל הכינוי שהיה מאוד נפוץ בשנות השמונים "המון כיכרות". משגילה השמאל את יופיה של הכיכר פסקו הצ"צ'חים מלהקרא "המון כיכרות" ושלמה ארצי "הלך לבכות בכיכר"....
ואבהיר מיד: אינני נמנה על חסידיו של ראש ממשלתנו ובבחירות האחרונות הוא ומפלגתו הסתדרו יפה ללא הקול שלי. מודע אני היטב לשינאה הרבה והבוז שרוחש חלק מהציבור הישראלי לראש ממשלתו ולמנת חלקו של מי שיאמר מילה חיובית עליו מאותו ציבור. ובכ"ז תוהה אני איך דווקא אלה שקוראים ל"הידברות" ו"פשרה" עם רוצחי ילדינו ורוממות השלום בפיהם לא מדביקים לשונאינו המושבעים קורטוב מהנאצות שהם מטיחים בנתניהו. הכיצד כל אלו שבחרדת קודש דואגים לעתיד הדמוקטיה מסרבים להפנים כי במהותה מעמידה זו מנהיג שיפעל בניגוד גמור לאמונותיהם של אלו שלא בחרו בו. מה מקור השנאה העזה המלווה במילים גסות וקללות במנהיג נבחר? מדוע לרוב כל ביקורת ואף מוצדקת מלווה בכינויי גנאי אישיים והכפשות אישיות שאין להם דבר עם הביקורת עצמה?
זוכר אני היטב את הפוסטרים שהודבקו על כל לוח בישראל "ביבי מסוכן" והנה למרות קריאת חרום נואשת זו (עליה הוצאו כספים רבים שמקורם לא נודע יש לציין) קרא העם את האזהרה והחליט להעמיד את ה" מסוכן " שוב כמנהיגו. לגישתם של המתנגדים רק עם מטומטם יכול לבחור באיש מסוכן לראשות הממשלה ולא לראות את הסכנה כפי שהם רואים אותה ובכ"ז הם אינם מחליפים עם אלא ממשיכים במרץ לקלל ולגדף ולהכניס לראש של העם המפגר הזה לא לבחור שוב בסכנה. "חייבים להחליף את ביבי" זעק אחד מהם רק אתמול באחד האתרים. בחוכמתו הרבה לא פירט כמובן כיצד תצא חובה זו מן הכח אל הפועל והאפשרות לחכות לבחירות הבאות שבהן ניתן יהייה לממש מבוקשו כלל לא עלתה במחשבתו. כיצד אני יודע? מתוספת מילה קצרה שהוסיף גאון הדור לדרישתו - "ומיד!!".
צריך וחובה לבקר את נבחרי העם אך מדוע מאמר התוקף את ההתנהלות הכלכלית והחברתית של הממשלה צריך להקדיש שליש מהיקפו ל"נהנתנות" האישית של נתניהו. ומדוע מאמר התוקף את התנהלות המלחמה צריך להזכיר לקוראיו ( כאילו בעובדה מדובר ולא באשמה מצוצה מהאצבע ) כי את חיילנו הוא שולח לקרב ואת בנו לקריה בתל אביב ? מדוע בידיעה חדשותית על הנעשה בעולם תמצא תמיד מגיבים שיזכירו לנו שאבל גם ביבי.....וכו.
אלו הדורשים (ובצדק) כי הממשלה וראש הממשלה יהיו "של כל העם" ולא רק של בוחריהם שוכחים כי באותה מידה משנבחרה ממשלה בישראל התקפה בינלאומית עליה (ותהייה מצד אויב או ידיד) הינה התקפה על עם ישראל ולא רק על ממשלתו. כאשר "בכירים" (כינוי נפוץ לפחדנים שיודעים לפרט השמצות ללא שם המשמיץ) בארצות הברית תוקפים את ראש ממשלתה הנבחר של ישראל את ישראל הם תוקפים. בנימין נתניהו אינו דיקטטור שעלה לשילטון בהפיכה וממשלתו אינה חבורת מריונטות בהן הוא משחק בשעות הפנאי שלו אלא ראש ממשלה שיחד עם ממשלתו כולה על כל גווניה הפוליטים נבחרו באופן דמוקרטי ואחראים למדיניות של מדינת ישראל.
אם מדיניות זו אינה מוצאת חן בעיניו של גורם זר והוא בוחר לתקוף אישית את ראש ממשלת ישראל במקום את מדיניותה הייתי מצפה מכל אלה המנאצים והמקללים למיניהם לא לעלוז ולשמוח על החיזוק לדעתם מגורם זר אלא לומר לו בפרוש (לכל הפחות) כי מה שמותר כאן לאזרחי ישראל אסור לו וכי אזרחי ישראל ואזרחי ישראל בלבד יבחנו את ממשלתם והעומד בראשה והם ורק הם יחליטו אם להחליפו במי שיבצע מדיניות אחרת. תמיכה באותם "גורמים בכירים" היא תמיכה במי שתוקף את ישראל ולא את ראש ממשלת ישראל בלבד.
ולי אין בעיה עם צלילי פעיית הכבשים בעדר שונאי ביבי - לו כבר הורגלתי. עדר הכבשים יפעה מה מה מה והשיירה תעבור. מוכן ומזומן לספוג הקללות והגידופים על פשעי הנורא...