על-פי פרסומים בתקשורת לאחרונה, מקדם שר-התרבות של איטליה תוכנית לשיחזור הזירה ההרוסה שבמרכז מבנה ה"קולוסאום" המפורסם שברומא, כדי לקיים עליה אירועים - הן מן התרבות העכשווית, והן...כדוגמת אירועי-העבר. אכן, מבנה-הענק המיוחד והמרשים, הידוע זה דורות כ"קולוסאום", משמש לעיר רומא כסמל-היכר וכאתר-תיירות עולמי; ברם - יש לזכור ולהזכיר, כי אותו קישוט שאימצה לעצמה בירת-איטליה, מהווה יד-זיכרון למאות אלפי קורבנות שאיבדו בו את חייהם במוות נורא, והוא חייב להיוותר כהנצחת-זיכרון וכתמרור-אזהרה כלל-אנושי לאחת מדרגות הרשע והאכזריות החמורות ביותר בתולדות המין האנושי!

בניית האתר - במחיר חיים ורכוש יהודיים

הקמת מבנה ה"קולוסאום" בוצעה כולה בשלטון שלושת הקיסרים הרומיים מבית פלאביוס: החל בה האב, אספסיאנוס (תחילת קיסרותו - בשנת 69 לספירה), המשיך בה בנו הבכור, טיטוס (עם עלותו לשלטון במות אביו בשנת 79), וסיים אותה הבן הצעיר, דומיטיאנוס, אשר ירש את אחיו בתום קיסרותו הקצרה. כזכור - לעם היהודי חשבון היסטורי נוקב עם שושלת זו: מרד יהודי א"י משנת 66 - הוא הנקרא "המרד הגדול" - דוכא על-ידי לגיונות-רומי בפיקודו של אספסיאנוס, אשר בשנת 69 השאיר את המשך הלחימה ביהודה לטיטוס, ומיהר לרומי, להשתלט על כס-הקיסרות; בשנת 70 הובקעה חומת ירושלים על-ידי צריה, נכבשה העיר ונחרב בית-המקדש (השני). הקמת ה"קולוסאום" ברומי החלה כנראה בשנת 72 לספירה, כאשר רבבות שבויי-המרד מיהודה נושאים בנטל העבודות הקשות והמסוכנות: אלפים מהם נפגעו ומתו עקב כך, ורבים עוד יותר נפצעו קשות וקוצרו חייהם. זאת ועוד: למימון עבודות-ההקמה של המבנה הענק נדרשו גם סכומי-כסף עצומים, ואלה נלקחו בעיקר מהשלל שבזזו הרומיים במלחמת-הדיכוי ביהודה, לרבות מבית-המקדש ומירושלים כולה. שלט-ההקמה שהיה במבנה, ואשר שוחזר על-פי סימניו בשנת 1995 - מציין כי "הקיסר האימפראטור אספסיאנוס... משלל המלחמה הורה לבצע זאת". סמיכות הזמנים בין דיכוי "המרד הגדול" לבין תחילת עבודות-ההקמה ברומא, והעדר שלל-מלחמה אחר של הרומיים שיתאים למימון רב-ההיקף ולשנות-הבנייה, מהווים הוכחה נוספת למקור הכספים.

מאות אלפי נרצחים - שעשוע להמונים

אין לשכוח, ואסור להשכיח, את מותם הנורא של קורבנות הזירה הרבים ב"קולוסאום" - ברצח זוועתי מתוכנן, כשעשוע להמון הרומאי, במשך מאות בשנים. מספר הנרצחים הכולל, המצטבר, ניתן רק להשערה, אך הוא אינו פחות מ-300,000, ויש המעריכים אותו גם בחצי מיליון. מכל מקום, לכולם מכנה משותף כפול: מיקום מעשי-הזוועה בזירת ה"קולוסאום", וייעודם המוצהר כשעשוע לרומאים. קדרות המבנה, המקדמת כיום את פני מבקרי-האתר, נובעת מצבע מחצבתן של אבני-הבנייה, אך גם אם הגוון האפל עולה כאן מן-הטבע - הוא משקף את התהום האפלה, אליה התדרדר...טבע-האדם; גם בקני-המידה הקשים של העולם העתיק, טרם ימי-הביניים, בולטות בזוועתן ההמצאות השטניות של מארגני אירועי-העבר בזירת-קולוסאום הרומאי, עליה - בין היתר - נאלצו להיאבק, בקרבות אבודים מראש, בני-אדם מול חיות-טרף, חסרי-נשק מול חמושים, חלשים מול חזקים, והכל - מול קהל-המונים צמא-דם, אשר לא פעם השתתף בגזירת דין-מוות על מתמודדים.

הנצחת זכר הנרצחים - חובה מתמשכת

בשנת 1749 הכריז האפיפיור הנאור, בנדיקטוס ה-14, כי אתר-הקולוסאום קדוש לנצרות, משום שמאות מהנוצרים הראשונים הושלכו בו אל מותם האכזרי, כמאמיניה של דת-נרדפת באותה תקופה. גם אם יש חולקים על נכונותה ההיסטורית של הנמקת-האפיפיור - אין צריך להיות חולק על הצידוק, ואף הצורך, בהנצחה ראויה, בולטת ומכובדת, של זכר הנרצחים הרבים. אם קנה-מידה כללי-תרבותי הביא לבחירת "הקולוסאום" ברומא כ"אתר מורשת עולמי", ואף כאחד מ"שבעה פלאי תבל כיום" - הרי קנה-מידה זה מחייב, בראש ובראשונה, להבליט את הלקח המוסרי ה"זועק" מן המבנה הנורא: מעל הרושם הארכיטקטוני-האדריכלי שלו, חייב לבלוט תמרור-האזהרה הטבוע בייעודו ובשימושיו המזעזעים והבלתי-נסלחים! אכן, במסלולה ההיסטורי של האנושות זהו ציון-דרך בולט - אך לשלילה ולגנאי, ולא לחיוב! בצד שלטי-ההכוונה לתיירים, הבאים למקום - היכן שלטי-ההנצחה לקורבנות-העבר ושלטי-האזהרה למניעת קורבנות-העתיד!? היכן עמוד-הזיכרון הקולוסאלי, אשר מן הראוי, כבר מזמן, כי יוקם במבנה או בצדו, כדוגמת פסל ה"קולוסוס" הרומי (של הקיסר נירון), אשר משמו נגזר שם-המבנה?!

הפער הגדל בין מדע למוסר - סכנה לתבל

ההתקדמות העצומה במדע ובטכנולוגיה, במהלך הדורות האחרונים, באה לידי ביטוי בולט גם בתחום ייצורם של אמצעי-לחימה, ואף בפיתוחם של אמצעים, העלולים לשמש להרג המוני. איום על חייהם של מיליוני בני-אדם לא יכול היה לבוא בעבר, אלא מידי דיקטאטור של מעצמה; למרבה הצער - איום בהיקף שכזה עלול לבוא בימינו גם מהנהגה של ארגון בן מאות אחדות של חברים. מאידך-גיסא - רמת המוסר והסולידריות הכלל-אנושית נותרה מאחור, בפער גדל והולך, המעצים את ההסתברות לפגיעה המונית, אף בהיקף נפגעים רב-לאומי. יותר ויותר זקוקה האנושות לצעדים ולסמלים, אשר יצמצמו את הפער המסוכן, נשוא הכותרת, על-ידי טיפוח וחיזוק של ערכים אנושיים ומוסריים, תוך הוקעתם של מעשי-זוועה, אשר לאחרונה אף הפכו ל"מופעי-ראווה" מתוקשרים. במקום הפקת לקחים והרכנת-ראש מול קורבנות שמידי-אדם - ארגונים-של-רשע מרימים ראש בפומבי (אף בהורדת-ראש...של אחרים). כדוגמת חשיפתם בעבר של שודדי-ים לפגיעת-עונשין בכל מקום ובכל זמן, כאחראים לפשע נגד האנושות, מצופה התייחסות עולמית דומה ופעולה הולמת (תרתי-משמע) כנגד אלה הפוגעים בפומבי בחיי-אדם ובערכי-אנוש אלמנטאריים.

לכיבוד נספי העבר - למען החיים לעתיד

מניעת ה"שחזור" המתוכנן כיום ב"קולוסאום" ("קולוזעום"?) של רומא ואיטליה, והשלמת החסר להנצחת הקורבנות שנספו שם, יכולה לשמש - ואף חייבת לשמש - כאמצעי לגינוי הפגיעה הרצחנית בחיי-אדם, ולחיזוק ערכם ולהבהרת עליונותם של חיי-אדם ושל כבוד-האדם. המאבק והמאמצים להגברת הסולידריות האנושית, אשר חשיבותם הולכת וגוברת דווקא כיום ולעתיד הקרוב ביותר, יזכו בכך לתרומה חשובה, אשר אולי תשמש גם בסיס ומבוא לשיתוף-פעולה מתבקש, גם במישורים אחרים, כגון המישור הבין-דתי; מאות אלפי הנספים ב"קולוסאום" היו בני עמים רבים (אף מרומי עצמה); אולם "צוואות מוסריות" שהותירו כאן לדורות, חייבות לעמוד, גם כיום, מול עיני העם היהודי ומול ראשי הכנסיות הנוצריות. צעדים מצד הציבור היהודי, בישראל ובעולם כולו, עשויים לכלול, למשל, גם קריאה לפעולה (עצמאית או משותפת) מצד ראשי הכנסייה הקתולית בוותיקן שבלב רומא, במקרה המסוים הנוכחי; הפתיחות והאנושיות שמגלה האפיפיור הנוכחי, אמורות להשתלב בהכרזת-האפיפיור משנת 1749, הנזכרת לעיל - להבעת עמדה ולנקיטת צעדים בהקדם. משיתוף-פעולה בין ממסדים דתיים עולמיים כמוצע, ואף מפעילות דומה במקביל ובנפרד, עשוי להיווצר בסיס גם לקריאה משותפת למנהיגי האיסלאם - להצטרף להוקעת מעשי-הזוועה, במיוחד אלה שבהווה, ולחזק את המשותף לשלוש הדתות המונותיאיסטיות, אשר בראש כולן האמונה באותו אל יחיד, וכל מאמיניהן נולדו אל "משפחת האדם". זאת - לשם הבטחת שלומם ועתידם של בני-אנוש, אשר עולמם הנוכחי, למרבה הצער והסכנות, מחייב צעדי-תיקון, מוקדם ככל הניתן.