מתכוננים לסערה

גורמים במערכת הביטחון חוששים מהסלמת האלימות בשטחי יהודה ושומרון. הנתונים מראים, כי בחודש אוקטובר חלה עלייה במספר אירועי הפח"ע (פעילות חבלנית עוינת) באזור זה. הרשויות המקומיות נערכות בכך שהן מבקשות תקציב למיגון רכבים פרטיים, כהגנה מפני יידוי האבנים. מיגון הרכבים הוא חלק חשוב בהגנה על התושבים, אבל הוא לא יכול להיות הכל. צריך גם חלק התקפי למיגור האלימות. הבעיה היא שמדובר במיידי אבנים. אפילו אם עוצרים את כל מיידי האבנים באירוע אחד, תמיד יבואו אחרים באירוע אחר. כמו-כן, לא נראה, כי אפשר להיערך מראש לנושא ולעצור מראש את מי שהולך ליידות אבנים. נראה, כי הפתרון ההולם במקרה הנוכחי הוא דווקא הפתרון המדיני. ישראל צריכה להבהיר טוב-טוב לרשות הפלשתינית, כי היא לא תרשה את המשך יידוי האבנים, והמשך פעילות זו יביא להטלת סנקציות על הרשות עצמה, ולא בהכרח רק על מיידי האבנים. ברגע שיפגעו בכיס של גורמי הרשות, הם ימהרו לפעול ולעצור את מקרי האלימות. אם הדבר לא יעבוד, ישראל תצטרך להראות כי יידוי האבנים לא ישתלם, ולפעול אישית נגד המיידים ומשפחותיהם.

בהמשך להסלמה ולהקצנה, השבוע הופץ בעמודי פייסבוק פלשתינים סרטון אנימציה הממחיש את רציחתו של מוחמד אבו-ח'דיר. אחד המשפטים שעולים מסרטון זה הוא, כי הרצח בוצע במסגרת טקסט דתי מהתלמוד. אמירה זו היא אנטישמית מהזן הנמוך והבסיסי ביותר, והיא המשך לעלילות הדם שנפוצו על היהודים לאורך 2,000 שנות גלות. אמירה זו גם מלמדת, כי מעולם לא היינו אמורים לדבר על הסכסוך הישראלי-ערבי או הישראלי-פלשתיני, אלא על הסכסוך יהודי-מוסלמי. הטענה שמדובר בטקס דתי, מראה כי שונאים אותנו מעצם מי שאנחנו, לא בגלל איפה שאנחנו. לפיכך, צריך לעשות סוויץ' בראש ולהבין, כי לא משנה מה ישראל תעשה או תגיד, ולא משנה איפה יהיו יהודים; השנאה תמיד תהיה קיימת.

בעמוד הטוויטר של שר החוץ הסורי, ואליד אל-מועלם, עלה השבוע ציוץ, לפיו הנשיא בשאר אסד יתפטר מתפקידו ב-1.12.14 – דהיינו: יום שני הבא. עדיין לא ידוע האם מדובר בדיווח אמיתי או לא, אבל רוב הסיכויים הם שמדובר בדיווח לא אמיתי. למרות דיווח זה, אסד אולי צריך לשקול להתפטר. המצב שלו בכי רע כאשר המשטר שולט רק ברצועת שטח במערב סוריה, ופנים המדינה נמצא בשליטת גורמים שונים. גורמי ג'יהאד ממשיכים להתקדם ולכבוש שטחים, ולאחרונה הגיעו לאזור בעת' סיטי שליד גבול ישראל. אסד נמצא על הקרשים, אבל הוא ממשיך להשיב מלחמה. אפשר להעריך שאסד יעזוב את המדינה, כאשר יראה שכבר באמת אין לו שום סיכוי לניצחון, אבל אין לדעת מתי זה יקרה.

ובינתיים במוקד לחימה אחר, אירן מגבירה את מעורבותה בלחימה בעירק. לאחר שמפקד כוח קודס, קסאם סולימאני, הגיע לסייע בקרבות בעירק, לוחמים בשטח מדווחים על הגעתם של לוחמי חיזבאללה. לפי הדיווח, הסיוע של לוחמי חיזבאללה מתבצע יותר במישור הטקטי והאסטרטגי, מאשר בלחימה בפועל. מעורבותו של חיזבאללה במלחמה בעירק אולי מסייעת לעירקים, אבל מסכנת את חיזבאללה שכבר ספג פיגועים נגדו בלבנון בשל מעורבותו במלחמת האזרחים בסוריה. אפשר ללמוד ממעורבות זו שוב על כך שחסן נסראללה כפוף לאירן, משום שארגונו לא יבצע פעולה מעין זו ללא הנחיה מאירן. דבר זה הופך את אירן לגורם המשמעותי ביותר במזרח התיכון, כאשר השפעתה נפרסת מחופי לבנון ועד פאתי בגדד.

המנהיג העליון של אירן, האייתולה עלי חמנאי, אמר השבוע שאירן תמשיך לתמוך בארגוני הטרור חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי. הצהרה זו חשובה לאור המו"מ המתמשך בנושא הגרעין האירני, ומחייבת ראייה רחבה יותר. אירן גרעינית היא איום מיידי וקיומי למדינת ישראל. אבל בעוד שייקח לאירן זמן להפוך למדינה גרעינית, הקלות בסנקציות יניבו לה הכנסות רבות, שחלקן יועברו לארגוני טרור, כפי שמשתמע מדבריו של חמנאי. הסכם רע עם אירן הוא לא רק בהיבט הקיומי של נשק גרעיני, אלא בהיבט המיידי של טרור. הגורמים האמונים על הנושא בישראל צריכים להפנות את תשומת לב המעצמות לכך, ולהתייחס גם לאיום הזה.