השבוע נחשפו ב-ynet ההקלטות מ-1 באוגוסט 2014, היום בו נהרגו בניה שראל, ליאל גדעוני והדר גולדין ז"ל במהלך מבצע "צוק איתן" והופעל "נוהל חניבעל" על גולדין. ההקלטות מכילות דיווחים מהשטח והנחיות לפעולה, כמו גם קולות ירי ולחימה מרובים. שר הביטחון, משה יעלון, התייחס לחקירה שאמורה להתקיים לבדיקת האירוע, והרמטכ"ל
בני גנץ אמר שהדלפת ההקלטות אינה דבר קביל, משום שהדבר עדיין נמצא בחקירה.
מה שמוזר הוא, שאיש לא נראה מזועזע מהעובדה שמישהו הדליף הקלטות מרשת הקשר הצה"לית. למישהו היו ההקלטות, והוא החליט שזה הולם להעביר אותן לתקשורת כדי לעשות מהעניין כותרות. מעבר לכך, בהחלט יכול להיות שהדבר נעשה כדי לפגוע במפקד חטיבת גבעתי, אל"ם עופר וינטר, משום שהוא מפקד מצליח, אהוב ומעל הכל – דתי.
פרסום הקלטות עלול לגרום לאפקט מצנן למפקדי צה"ל. אם הם יידעו שמה שהם אומרים ברשת הקשר עלול לדלוף החוצה, הם יפחדו לדבר ואף להעביר פקודות לגיטימיות לחלוטין. כמו שלפעמים חיילי צה"ל באזור יהודה ושומרון לא יפתחו באש, גם כאשר הדבר ידרוש זאת, משום שהם יחששו מה יקרה ואיזו חקירה תיפתח אם יגנו על עצמם.
פרסום ההקלטות הוא נדבך נוסף בהדלפות מצה"ל. לעיתונאים יש מקורות, והם עושים את העבודה שלהם. בנוסף, סביר להניח שהצנזורה אישרה את פרסום הכתבה. הבעייתיות היא אצל מי שלקח את ההקלטות מלכתחילה, מי שחשב שפרסום הקלטות אלו הוא דבר לגיטימי ואף ראוי. הדלפות אלו עלולות לגדול ולגדול, ולבסוף להביא להדלפת מידע שיהווה סיכון לצה"ל ולחייליו.