להיות שמאלן

"אל תדון את חברך עד שתגיע למקומו", אמר הלל הזקן ולפיכך לפני שאני דן את חברי השמאלנים אני מנסה תחילה "להגיע למקומם", כלומר להיות כמותם ולחשוב כמותם. חייב אני להודות שהמשימה קשה מנשוא והיא קשה שבעתיים לאור הזילזול וההתנשאות המופגנת של חברי על יומרנותו של צ'חצ'ח וערס כמוני להתרומם למדרגתם הנעלה. אני מתעלם מכינויי הבוז שלהם כלפי וכדי להיות כמותם משליך אני הלאה ממני את החינוך לצניעות שקיבלתי מהורי ושולח מבטי בוז משלי לכל "ימני" שאינו חושב כמוני. אם מבטי הבוז אינם מבהירים את דעתי כלפיו אני מצרף מייד את התואר "הזוי" לכל טענה שהוא טוען. נאמן לעיצה שנתן לי חבר שמאלן ושאימצתי מיד לעולם לא אומר "ימין" אלא תמיד "ימין הזוי", "ימין משיחי", "ימין מנותק" וכינויי חיבה כגון אלה. אם למרות זאת ממשיך הוא לומר את דעתו בגלוי אני מבטל את דבריו ב"לא שפוי" חד והחלטי. במסגרת עיצוב אישיותי החדשה ממהר אני להניח על מדף הספרים מספר מרבי המכר המתפרסמים בעיתונות בתוספת ראויה של שניים שלושה ספרי פילוסופיה שלעולם לא ממש אקרא ("אין צורך בספרי שירה" יעץ לי חברי. היום גם שמאלנים לא קונים אותם). אני לא שוכח לחתום מנוי על עיתון "לאנשים חושבים" שיונח כל בוקר בדלת ביתי, מזמין לי כמה כרטיסים להצגות בצוותא ומצרף חתימתי לעצומות שונות להגנה על זכויות "מיעוטים", "מבקשי מקלט" ושאר עוולות. במסגרת חינוכי מחדש מצטרף אני לכמה ביקורים ב"מרכז פרס לשלום" ומתפעל מהפעילות העניפה היומיומית שם לקידום השלום. תמונתו של מי שהמכון נושא את שמו עם עראפאת מרוממת את רוחי. מזרח תיכון חדש זוהי שאיפתי מעתה ועד עולם ואם פרס הצליח ללחוץ ידיים עם עראפאת אולי אזכה גם אני עוד בימי חיי ללחוץ ידיים עם הנייה ומשעל. אני דוחה מיד כל התנגדות של דעות קדומות הזויות ומסוכנות שהיו מנת חלקי בעבר וזוכר את מה שלמדתי כאן: שלום עושים עם אויבים - ניסינו מלחמות רבות אך מעולם לא ניסינו שלום - דור שלם דורש שלום - מק לאב נוט וור. כמה יפה יכול היה להיות העולם אלמלא אותם הזויים אוהבי המלחמות שלא נותנים צ'אנס לשלום ושעושים עניין גדול מדברים פעוטים כגון מתאבדים ועורפי ראשים. הלל הזקן שהיה ידוע כמקל לעומת חברו שמאי היה מסתפק בכך אך עדיין אינני רואה עצמי מוכן לדון את אחי השמאלנים ורוצה אני לרצות גם את שמאי ולהחמיר. עדיין לא "היגעתי למקומם". אני עולה שלב בניסיונותיי ובסיוע ישיר של הפסיכולוג האישי שלי מצליח למוטט ולהשמיד כליל את כל מנגנוני ההגנה שרכש לו לו שכלי ושרק בגללם לא הייתי מסוגל לחוות את חלום השלום שהיא פיסגת שאיפתו של כל אדם נורמאלי. ד"ר חלומי במספר מפגשים מלמד אותי את "טכניקת ההתעלמות" ואת "טכניקת ההאשמה העצמית "שהיו התיזה העיקרית בעבודת הדוקטורט שכתב. תודעתי שלי תכתיב לי מעתה ואילך מה "ישנו" ומה "איננו". מהי "אמת" ומהו "שקר". לאחר מספר שבועות של אימון מפרך ומתיש עצמי מספר לי כי אנו האשמים במצבנו. אנו כובשים, מתעללים, מפרים זכויות אדם, אוהביי מלחמות, אימפריאליסטים, גזעניים ושאר תארים נעלים כגון אלה שמרחיקים את השלום עם שכננו. זה ישנו. זוהי האמת. טרור. מתאבדים, שינאת יהודים, טילים משוגרים מתוך גני ילדים שלהם לעבר גני ילדים שלנו ושאר הזיות של הימין המשיחי ההזוי והלא שפוי הם שקר שכל תכליתו להרחיק ואף לחסל את תקוות השלום. עייף ומותש הגעתי למקומם של חברי השמאלנים. רק עכשיו - לוחש לי הלל הזקן - מותר לך לדון. לך לנוח ועשה זאת במאמר הבא.