מובא בספרים הקדושים בשם ספר "תענית דיבור" - אדם שקורא בתענית דיבור ג' פעמים ספר תהילים, נחשב לו כמו תענית של שבוע ימים רצופים, והרי זה תיקון שובבי"ם מובחר. אדם קורא תהילים ג' פעמים רצוף, זה דבר כל כך גדול וקדוש, ובשבתות יותר טוב, כי הבן איש חי אומר שכל דקה לימוד תורה בשבת שווה לאלף פעמים של יום חול (וזו לא מליצה, זו הלכה למעשה). מי שעושה תענית דיבור בשבת וקורא שלוש פעמים תהילים - אין מספר כמה ימי תענית יש לו (ומותר לעשות תענית דיבור בשבת, היו כאלה שרצו להגיד בזה שאולי זה נחשב תענית האסורה בשבת, אבל אין שום מקום לדבריהם).
והגדר של תענית דיבור הוא שלא יעסוק בשום דבר שהוא לא קשור לתורה הקדושה, אסור לו לקרוא דברי חול, צריך לעסוק בתורה, בשירה ובזמרה ובסעודות שבת. מר אבי (מו"ר עט"ר הרה"צ רבי חיים שמעון פינטו שליט"א) עושה רוב השבתות תענית דיבור, וכיוון שאנחנו מקדישים תענית דיבור כמו תענית אכילה ושתייה - טוב שיכוון בתפילת מנחה יום קודם שיהיה לרצון מה שעושה, יכוון ב"שמע קולנו" בלי להגיד.
בספר עטרת צבי על הזוהר הקדוש (להרה"ק רבי צבי אלימלך מזידיטשוב, בפרשת ויחי) מביא דבר שמובא בשם קבלת הקדמונים, דבר שצריך לדעת, אם כבר מדברים על תהילים ועושים תיקוני תשובה. מי שקורא את כל התהילים ויכוון איזו כוונה (שנגידה אותה עכשיו), אז הוא ממתיק את כל הדינים שיש עליו. כתוב בפסוק "מי ימלל גבורות השם ישמיע כל תהילתו" - צריך להשמיע את כל התהילים ואז מוללים את כל הגבורות; מה זה 'מוללים' - שוברים את הגבורות, כל הדינים שיש על האדם, כל החטאים וכל החשכות, כל העוונות וכל הייסורים וכל העיכובים. "מי ימלל גבורות השם" - מי יפורר את הגבורות שיש עליו - "ישמיע כל תהילתו", יקרא את כל התהילים.
ואומר עוד העטרת צבי, מי שיכוון איזו כוונה בתהילים, מובטח שיהיו לו כל הישועות ותיקן כל העוונות. ומה היא הכוונה - כל מקום שדוד המלך הזכיר בתהילים 'אשרי' זה כנגד ספירת "כתר", כל פגם שיש לאדם שיש לו שייכות לכתר, כשאומר 'אשרי', יכוון שזה מתקן את מה שפגם בבחינת כתר. כשדוד המלך אומר 'שיר' הכוונה לספירת חוכמה, 'ברכה' מתכוון לספירת בינה, "מזמור" הכוונה לחסד, שאומר "נגינה" מתקן גבורה, שאומר "הללויה" יכול לתקן תפארת, כשאומר 'למנצח' זה כנגד "נצח", "הודו" כנגד 'הוד', 'רינה', 'משכיל' - מתקן יסוד, כשאומר "תפילה" מתקן מלכות. מי שמכוון עשר בחינות האלו בתהילים, ודאי וודאי שממולל כל הגבורות שיש עליו, במקום לכוון כל כך הרבה כוונות, כוונה כזו פשוטה יש בה כל כך הרבה.
וכל הישועות יש בקריאת תהילים, כפי שאמרנו שקריאת תהילים יכולה לעלות כמו תיקון שלם של כל-כך הרבה צומות, כי כוח התהילים כל-כך רם ונישא, ואם אומר תהילים יחד עם הכוונות האלו, אשרי - כתר, שיר - חוכמה, ברכה - בינה וכולי, מעט מאוד כוונות, ועושה תענית דיבור ורוצה שתעלה לו קריאת התהילים למספר הצומות - יקרא אותם בבת אחת.
ובתענית דיבור בשבת כמו שהזכרנו, אפשר לקדש, לשיר, לשמוח, לדבר כל דבר שקשור לקודש, אבל אסור לקרוא עיתון, כשעושים תענית דיבור אסור לקרוא דברים של חול (ראינו אנשים שעושים תענית דיבור וקונים קודם הרבה עיתונים כדי לקראם, אבל זה אסור). ואפשר לקרוא ספר או שניים בליל שבת וביום שבת ימשיך, אבל הטוב ביותר לעשות הכל בבת אחת. (לעניין קריאת תהילים בלילה: בזמננו היום אפשר לקרוא תהילים - כשזקוק לרחמים יכול לקרוא תהילים אפילו לפני חצות והיום כולם צריכים ישועות ורחמים.)
