קשה שלא לחזור לימיה האפלים של אירופה, לימים בהם ר"מ בריטניה צ'מברליין התגאה על נייר חסר ערך שחתם עם הצורר הנקלה היטלר בשולי הסכם מינכן, ולא חלף זמן קצר והיטלר "פרש את חסותו" על צ'כוסלובקיה והתחיל להוציא לפועל את תוכניתו השטנית להשליט את הגזע הארי על העולם, ולרצוח את יהודי אירופה.
על צ'מברליין ומדיניותו אמר צ'רצ'יל כנביא שהקדים את זמנו " היה עלינו לבחור בין בושה ובין מלחמה, בחרנו בבושה וקיבלנו מלחמה".
גם כעת מול האיסלאם הרדיקאלי המתפשט והולך יש בידי העולם החופשי שתי חלופות, הוא חייב לבחור בין הבושה ובין המלחמה, והפגנת המיליונים מוכיחה דבר אחד מרכזי, העולם בוחר בבושה ויקבל מלחמה.
במרכז הבמה, בחזית מנהגי העולם עומד אבו מאזן, אשר בממשלת האחדות שלו נמצאים מנהיגים מהחמאס, אשר האמנה שלהם והביצוע של האמנה בפועל לא שונה במאום מפעולות דאעש, וההבדל העיקרי בין המרצחים של העולם הערבי ואירופה ובין המרצחים שלנו כאן בישראל הוא צה"ל וכוחות הביטחון אשר קוצצים לדרקון הזה את הראש באורח שיטתי (וגם כאן במידה לא מספקת).
נשמע מוכר?
הפגנות ומחאות הן מופע קומדי סטור עבור חיות הטרף האלה, הם מבינים רק דבר אחד, כדור בראש כל עוד הם מהווים סכנה, וכדור לעבר הרגלים כאשר הם בורחים. בשום שפה אחרת אין לדבר אתם אלא בשפת האש, ומנהיגי עולם במקום להרוג אותם ולהחרים ולנדות כל מי שמעלה על דל מחשבו את שיתוף הפעולה עמם, יוצאים להפגנות מחאה ומארחים בהפגנות המחאה האלה את שותפי הטרור.
שכנינו באירופה הם כל כך תמימים, כל כך טיפשים, כל כך דואגים לכאורה לפרנסה שלהם ולאיכות החיים שלהם עד כדי שהם מפקירים את חייהם וחיי ילדיהם, למרצחים השואפים לאסלם את כל העולם, לשעבד אליהם את כל העולם ולחמוס את בתיהם ורכושם של תושבי העולם.
נשמע מוכר? כן נשמע מוכר, איך אמר צ'רצ'יל: "היה עלינו לבחור בין בושה ובין מלחמה, בחרנו בבושה וקיבלנו מלחמה".
ואם על-מנת לכבוש את צרפת על הגרמנים היה לנחות על חופה, ואם על-מנת לתקוף את אנגליה היה על הגרמנים להפעיל מטוסים, הרי שאירופה נכבשת בשנים האחרונות על-ידי האיסלאם הרדיקאלי בהתגנבות יחידים, ואם אירופה לא תתעורר בזמן, הרי שהניצחון במקרה הזה לא מובטח כלל ועיקר, וברור שמחיר הניצחון, בחיי אדם, ברכוש ובכסף עולה מרגע לרגע.