ישנם מחקרים הממליצים על ערכים בסביבות 50 מ"ג ליום, יחד עם ההמלצה כמובן שנדרשת בחינה אישית המתאימה לכל אחד בהתאם לרגישויות הבריאותיות. כמו-כן, מסתבר על-פי אותו מחקר, שצריכה סביב 90 מ"ג ליום, עשויה לשפר את בריאות העצם. לשם השוואה למשל, הצריכה הממוצעת של איזופלבונים בקרב יפנים נעה בין 25 ל-50 מ"ג ליום.
האם איזופלבונים בטוחים?
מעל 20 שנה שחוקרים את השפעתם של פיטואסטרוגנים על גוף האדם ועדיין אין הוכחות ברורות לגבי ההשפעות החיוביות או השליליות שיש על האדם ובאילו כמויות מדובר. קיימים סימני שאלה רבים לגבי הנושא. כמו לדוגמה, חסר מידע מבוסס על התועלת או הסיכון לטווח הארוך בצריכת תרכובות מזון לתינוקות על בסיס סויה בינקות.
ה-ADA, ארגון הדיאטנים האמריקני, הוציא בשנת 2012 מסמך הנחיה לגבי בטיחות הסויה בה הוא מציין שצריכה של עד שלוש מנות ליום כחלק מדיאטה מגוונת נחשבת לבטוחה, כאשר מנה לאדם בוגר הוגדרה כחצי כוס טופו או טמפה או כוס חלב סויה.
העולם של ימינו, המאפשר שפע ומגוון מזונות, הפך את הסויה למרכיב פופולרי בהרבה מאכלים ותפריטים. בשל הפופולריות של הסויה, עלה הצורך לנקוט ביתר עירנות לגבי הערכים התזונתיים מצד אחד, אבל גם למוגבלויות של הסויה לחלק מהאוכלוסייה.
מספר מחקרים על בעלי-חיים העלו חשש לגבי בטיחות האיזופלבונים. לעומתם, מחקרים בבני-אדם הראו שאיזופלבונים הם בטוחים לצריכה, כתוספים וגם כמזונות מסויה.
הינה כמה מהממצאים:
- לא נצפתה השפעה משמעותית של מזונות מסויה ותוספי איזופלבונים על רמת ההורמונים, לא בנשים ולא בגברים;
- לא נצפתה השפעה של מזונות מסויה או תוספי איזופלבונים על בלוטת התריס, אפילו באנשים עם בעיות בבלוטת התריס;
- מספר מחקרים אפידמיולוגיים קשרו בין צריכת סויה לריכוז נמוך יותר של תאי זרע, אך מחקרים קליניים לא מצאו אפקט כזה;
- אומנם מספר מחקרים בבעלי-חיים העלו חשש שלאיזופלבונים עלולה להיות השפעה שלילית על נשים שלקו בסרטן שד וכן על נשים בסיכון למחלה, אך מחקרים בבני-אדם הראו שלתוספים ולמזונות הסויה אין כל השפעה על רקמת השד. העמדה הנוכחית של האגודה האמריקנית לסרטן היא שנשים הלוקות בסרטן השד יכולות לצרוך ללא כל חשש עד שלוש מנות של מזונות מסויה ליום.
לסיכום: חשוב לצרוך את הסויה בצורה מושכלת תוך התאמה אישית לפרט ובשליטה על הכמויות. אז כדי לא להישאר רעבים הצעה למתכון כמו ביפן אבל מתאים לנו.