במשך שנים, היה השימוש בקנביס נפוץ לצרכים חברתיים אך מעט מאוד בשימוש למטרות רפואיות. לאחרונה, הולכת וגוברת בעולם ההכרה שיש לצמח פוטנציאל מדהים לשימושים רפואיים שצריך ללמוד ולנצל לטובת החולים. בתהליך המעבר מחומר אסור לתרופה, אנו נתקלים במכשולים רבים. חלק מהמכשולים נובע מהסטיגמה של הצמח כ"סם קל", ששימוש בו מוליך לכיוון שימוש בסמים קשים. לחשש זה, לא נמצאו שום הוכחות מדעיות אך קשה מאוד לשכנע את הציבור הכללי ואת ציבור מקבלי ההחלטות בתחום הרפואי, שאין הדבר כך. בנוסף לכך, עקב הסטיגמה, לא נערכו מחקרים מדעיים של ממש, כדי לבדוק באופן מדעי מהן השפעות החומר, מה יתרונותיו ומהן תופעות הלוואי של השימוש בו.
תחילה, נטען שהיעדר המחקרים הוא באשמת חברות התרופות, החוששות שחומר זה יתפוס את מקומן של התרופות הקונבנציונאליות, אך כפי הנראה אין לטענה זו בסיס עובדתי. האמת פשוטה יותר: כדי לפתח תרופה, חברת התרופות חייבת להשקיע כסף רב מאוד ולרשום פטנט על-מנת להבטיח את זכויותיה על התוצר. הדבר אינו אפשרי כי חברת תרופות לא יכולה לרשום פטנט על חומר הנמצא בשימוש מעל 5,000(!) שנים.
עקב מצב עובדתי זה, רופאים רבים, גם אם הם לא שבויים ב"סטיגמה" המלווה את הקנביס, נמנעים מלהמליץ עליו בגלל היעדר מחקר מדעי מסודר. רק בשנים האחרונות החל מחקר כזה, וכאן יש לציין את תרומתו המיוחדת של המדען הישראלי, פרופ' רפי משולם, הנחשב לאחד מבכירי החוקרים בעולם בתחום זה וכמי שהיה הראשון שזיהה מרכיבים רבים של הקנביס ובכל העולם מצטטים את עבודותיו.