ברמת הגולן בכביש ממבוא חמה לכיוון אל חמה. כ-200 מ' אחרי הפניה ימינה לכיוון צמח מוקמת בימים אלה אנדרטה להנצחת זכרם של שבעת חילי שריון שנהרגו בתקרית אל חמה שהתרחשה באפריל 1951 לפני כ-64 שנים.
האנדרטה מפוסלת בשני סלעי בזלת גדולים על סלע אחד חקוקה כותרת "לזכרם" ומתחתיה חקוקים שבעה שמות בצורת מנורה. סלעי הבזלת היו כנראה במקום בעת התקרית, ויש עליהם סימני פגיעות כדורים.
על הסלע האחר חקוקה הכותרת "יד לשבעה",(ראו צילום) כאשר מצדו האחד של הסלע מסותתות המון כפות ידיים, ומצדו האחר מסותתים שבע נעליים צבאיות ומעליהם שבע קסדות.
נמסר כי את האנדרטה מבצעים בהתנדבות מלאה שלושה אומנים- פסלים העוסקים בפיסול באבן:
יובל לופן מקיבוץ גינוסר - סיתת את המנורה הכוללת את השמות.
אחיעם ליפשיץ מבית הילל - סיתת את הכתובת יד לשבעה והנעליים והקסדות.
אסתי סחייק הרלב-סיתתה את כפות הידיים.
את רעיון הקמת האנדרטה, והנצחת החיילים שנפלו במקום הגה מדריך הטיולים גיל ברנר. יובל לופן מספר לי כי הכוונה לחנוך את האנדרטה ביום 4.4.15 - 64 שנים בדיוק לאחר התקרית, בנוכחות בני משפחות הנופלים. הוא אומר: איש לא זוכר אותם "עכשיו הם חקוקים בסלע- יזכרו אותם לנצח".
כל שבעת ההרוגים החיילים היו בעת הקרב עולים חדשים, שעלו לארץ זמן קצר קודם לכן (רובם בגילאי 18-24). רוב הנופלים היו רווקים למעט שמחה כהן, שהיה נשוי ואשתו הייתה בהריון בעת נפילתו, ולאחר נפילתו נולדה לו בת
(שהיום היא כבת 64)."אנחנו מאוד מתקשים לאתר את בני משפחתם ומעוניינים שישתתפו בטקס לזכרם שיערך לראשונה באנדרטה ולמעשה יהיה גם טקס חנוכתה של האנדרטה. הבעיה היא שעד היום, יש קשיים לאתר חלק גדול ממשפחות ההרוגים ומארגני האנדרטה מבקשים את עזרת הציבור בעניין
ואלה שמות שבעה חיילי שריון שנהרגו במקום ביום 4.4.1951:
קלמן סולוניקוב, יליד 1932 - בולגריה.
כהן מרדכי, יליד 1933 - טורקיה.
כהן שמחה, יליד 1922 - טוניס.
בלס שמעון, יליד 1932 - תימן.
כהן שמעון, יליד 1932 - מרוקו.
ישראלי יצחק, יליד 1927 - אירן.
לעוב נסים, יליד 1927 - מרוקו.
אם יש למישהו מידע כלשהו שיכול להביא לקשר עם אחת המשפחות- ניתן לפנות ליובל לופן מקיבוץ גינוסר.
סיפורה של תקרית אל-חמה
וזהו סיפורה של תקרית אל חמה כפי שמובא באתר חיל-האוויר:ב-4 באפריל 1951, בשעה 16:45, יצאו ממשטרת צמח 21 איש בשני כלי רכב - 19 חיילים לבושים במדי שוטרים, קצין משטרה וסמל - בדרכם למובלעת אל-חמה. הכוח יצא לשטח בעקבות ידיעות מוקדמות שהגיעו למודיעין פיקוד צפון בדבר כניסתה של יחידה סורית לבושה אזרחית למובלעת, אשר על-פי הסכמי שביתת-הנשק עם סוריה הייתה שטח מפורז השייך לישראל.
יום קודם לכן ב-3 באפריל 1951 הורה אג"מ מבצעים לפיקוד צפון לערוך שם סיור ולהקפיד לחזור במקרה של התקלות במחסום או בהתנגדות סורית כלשהי. הוראה זו משום מה לא נמסרה בתדריך לכוח הישראלי. קצין המודיעין של פיקוד צפון היה במטוס פייפר שטס מעל הכוח, ועמד עמו בקשר אלחוטי בדרכו ליעד.
בשעה 17:00 הגיע הכוח הישראלי לצומת פיק ונתקל שם בשלושה חיילים סורים. התפתח ויכוח בין מפקדי הכוחות, וקצין המודיעין הפיקודי, שלא היה בקי בהוראות, שידר ממטוס הפייפר שלו הוראה לסיור להמשיך בדרכו - ועזב את המקום עם מטוסו. 24 דקות מאוחר יותר, כשניסה הכוח להתקדם לכיוון בניין המשטרה באל חמה, נפתחה לעברו אש. הכוח השיב באש לא מדויקת, ובתקרית נהרגו שבעה חיילים ישראלים. בעקבות התקרית יצאו לראשונה מאז מלחמת העצמאות, מטוסי חיל-האוויר להפציץ מטרות סוריות.