"יש לנו שלוש בעיות: התוצר שלנו לנפש קטן ב-30% מהממוצע של ה-OECD; תקציב הביטחון שלנו תופס חלק משמעותי מהתקציב הכולל; תשלומי הריביות שלנו על גירעונות קודמים מהווים חלק גדול מדי מהתקציב", כך אמר היום הממונה על התקציבים באוצר, קובי הבר, בדיון בנושא תקציב הביטחון בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס".
"הפתרון הוא מדיניות פיסקלית אחראית, הקטנת ההוצאה הציבורית ביחס לתוצר, מגבלת התקציב ושיעורי מיסים נמוכים יותר וחוב הולך ופוחת על-מנת שהציבור פה יוכל לחיות כמו במדינות ה-OECD".
"כל עוד אנחנו חיים במדינה הזאת אנחנו צריכים להיות מוכנים לסייקל שלילי נוסף. הכל מתמקד בסדר עדיפויות בהקצאת המשאבים. מי שמדבר על גם, גם וגם חי את החיים הנכונים אבל לא מציאותי. אי אפשר לדבר על רווחה וחברה ביחד עם תקציב ביטחון גבוה. אני חיים עם עוגה שקטנה ממדינות ה-OECD".
"מסוף שנת 2000 חלה קפיצה משמעותית בתקציב הביטחון בגלל האינתיפאדה. אז התקציב היה בשיא. מ-2003 תקציב הביטחון רוסן. כלומר, שונו היעדים של ההוצאה הביטחונית ובהם גדר הביטחון לדוגמא. תקציב הביטחון רוסן, או הוקטן אבל הוא עדיין גבוה בהרבה מזה של שנות ה-90".
"חובה עלינו להסתכל על תקציב הביטחון בפרספקטיבה יותר רחבה. על תקציב הביטחון צריך להסתכל על שליש הכוס המלאה או שני שליש הכוס הריקה. הצבא צמצם ועבר תהליכי התייעלות אבל יש את החלק שלא הושלם. שינוי גיל הפרישה; הדיפרנציה בין הדרגים השונים בצבא. צריך רפורמה משמעותית בתהליך קבלת ההחלטות. צריך הסתכלות נוספת על תהליך זה".
"קורה שמדברים על שגיאות בעבר, אבל צריכים לחשוב איך לעשות את הדברים הנכונים בעתיד. לכן צריך קבוצה רחבה יותר שתבדוק את הדברים בהתאם לדברים הידועים היום".
"חייבים לעשות במערכת הביטחון תכנון רב שנתי. על זה אין עוררין. הוויכוח בסוף הוא על גודל התקציב שעליו עושים את התכנון הרב-שנתי. צריכים לחשוב איך מביאים את המערכת ליעילות גבוהה יותר. אי אפשר להגיד מהו גובה התקציב האופטימלי אין מושג כזה".