מחיר חוזה נפט לחודש פברואר צונח במסחר מעבר לים תוך שהוא פורץ מטה את רמת 56 דולר לחבית. הנפילה החדה נובעת מפרסום נתוני מלאי הנפט בארצות הברית.
משרד האנרגיה דיווח כי מלאי הנפט לשבוע האחרון של שנת 2006 ירד רק ב-1.3 מיליון חביות. ציפית השוק היתה לירידה של כ-2 מיליון חביות. ירידה זו העמידה את רזרבות הנפט של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם על כ-320 מיליון חביות - ירידה של כ-21 מיליון חביות (כ-6%) במהלך שישה השבועות האחרונים.
המצאותן של רזרבות נפט בשיעור של 320 מיליון חביות נחשבות לרמה גבוהה יחסית, לאור העובדה שארצות הברית מצוייה באמצע החורף. גידול ברזרבות יכול לנבוע משני מהלכים. האחד, גידול אקטיבי באגירת הנפט. השני, ירידה בביקוש של הצרכן האמריקני. האפשרות השניה היא זו המטרידה את הקהילה הפיננסית. ירידה בצריכה יכולה להצביע על ירידה בייצור, ותמיכה במסקנה כי הכלכלה האמריקנית נוטה צעד אחד נוסף לעבר מיתון כלכלי.
נתון נוסף, אשר אינו מוסיף נחת לכלכלנים ולאנליסטים, אשר אינו מצביע על שינוי המומנטום השוק, הינו רמות הביקוש לבנזין. במהלך ארבעת השבועות האחרונית ירדה הדרישה בכ-1.3%. הערכות השוק מצביעות על המשך מגמת הירידה בשבועות הבאים.
מזג האוויר הנוח נותר כעננה השלילית ביותר סביב מחירו של הנפט. מתחזיות של שירות המטרולוגי הלאומי עולה, כי הדרישה לנפט להסקה ירד בתקופה זו של השנה בשליש לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
גורם אי-ודאות נוסף הינה מדיניותו של אירגון "אופק" השולט על למעלה משליש מתפוקת הנפט העולמית. אירגון זה הוכיח בעבר כי ביכולתו לקבוע מכסות ייצור ולנסות, בהצלחה לא מועטה, להשפיע על מחירו של הזהב השחור. אולם, ככל קרטל, נקודת החולשה העיקרית שלו נעוצה בציות המדינות החברות בו להחלטותיו.
ניתן לראות, אם כן, כי רבים הנתונים אשר מפעילים לחץ על מחירו של הנפט. מנגד, ירידה במחירי הנפט מפחיתות בהוצאות הייצור של הכלכלה האמריקנית. הוסיפו לכך את הדולר הנחלש ותתקבל אפשרות לשינוי המומנטום בטווח הזמן הבינוני והארוך.