בני משפחתה מכנים אותה דוקטור מתיאס ומיס. היידה. שנים רבות סבלה היידה מתיאס, רופאה-פסיכיאטרית משטוטגארט שבגרמניה, מפיצול-אישיות. מאז שנודע לה שאביה היה קצין ס.ס., נאבקה בעצמה. הבת הנוצריה, שגילתה נאמנות-אין-קץ לאביה, מצאה עצמה, לפתע, נוטרת לו איבה עמוקה.
את סודו הכמוס של אביה, שאותו ביקש להעלים, גילתה במקרה. יום אחד נתגלגל לידיה תיק עב-כרס, מצהיב מיושן, שהיה חבוי באחת המגירות שבחדר-עבודתו של האב. עילעול קצר בו לא הותיר מקום לספק. המיסמכים והתמונות העידו.
באותם ימים, של שנות השישים במאה הקודמת, היתה היידה סטודנטית צעירה באוניברסיטת ברלין. כאחת מנושאות דגל המאבק למען זכויות האדם ולמניעת אפליה גזעית, לא יכלה להשלים עם הגילוי המזעזע. מאותו רגע חלה תפנית חדה במערכת יחסיה ההדוקים עם אביה, שהביאה בסופו של דבר לניכור ולקרע מוחלט ביניהם.
לא די היה בנתק המשפחתי. מצפונה ייסר אותה. העובדה שהיתה בתו של קצין ס.ס., לא נתנה לה מנוח. כל העת חשבה מה לעשות כדי לכפר על אות הקין הזה. משהוסמכה לרופאה-פסיכיאטרית, התוודעה בתוקף עבודתה לחולים יהודים שהיו נרדפי השואה. הסיוע להם הפך לאתגר-חייה. ברבים מהם היא טיפלה ומטפלת ללא תמורה.
נושא השואה קיבל אצלה באחרונה תאוצה ניכרת, בעקבות תוכנית ששודרה בטלוויזיה הגרמנית. בתוכנית רואיינה חוקרת-שואה ישראלית, ניצולת אושוויץ, שעמדה על חשיבות הסברת לקחי השואה לנוער הגרמני. דבריה הותירו רושם עז על ד"ר היידה מתיאס, שהחליטה בו-במקום להירתם לפעילות גלויה יותר.
אמרה ועשתה. היא מיהרה ליצור קשר עם חוקרת השואה הישראלית והציעה לה סיוע בכל מה שאפשר, כולל סיוע כספי. כמו כן הודיעה שהיא מצטרפת למסע-הסברה מיידי נגד אותם קולות המנסים כיום, שוב ושוב, להכחיש או להשכיח את השואה - וזאת על-ידי הרצאות והצגת חומר תיעודי המצוי בידיה. באותה הזדמנות הביעה משאלה לבקר בישראל ולפקוד את "יד ושם", אתרי-הנצחה, ולהיפגש פנים-אל-פנים עם ניצולי-שואה החיים בארץ.
אמרה ועשתה. ד"ר מתיאס אכן הגיעה לכאן עם שני ילדיה, וינס וכריסטן. הילדים החליטו ללכת בעקבות אמם וללמוד מקרוב את הנושא הכאוב. השניים מגלים עניין רב ביחסים שבין ישראל וגרמניה ומודעים היטב לעובדה שלקחי השואה אינם נלמדים כראוי בארצם.