עכשיו כבר אין טעם להתווכח יותר על הדרך מול התוצאות הסופיות, ולהיפך. העובדה היא שהעונה האירופית של מכבי ת"א הסתיימה. הנה ההתייחסות האחרונה אליה, לפני שהקבוצה עוברת להתמקד אך ורק בליגת ווינר בניסיון לשמור על האליפות בארץ, שלהבדיל משנים קודמות נראית הפעם לגמרי לא מובטחת.
ערן סלע עבר שחקן אחר שחקן בסגל של מכבי ת"א, ומסכם את התרשמויותיו. והוא לא שכח את נבן ספאחיה. פשוט, למאמן מגיעה כתבה גדולה ונפרדת וגם היא תגיע בקרוב.
וויל ביינום: אתלט גדול, צעד ראשון אדיר, 84% מהעונשין, אבל רק 41% מהשדה (29% לשלוש), ראש בקיר וסדרה של כמעט-התקפי-לב לכל מי שראה אותו העונה.
מועמד קלאסי להתחרות באליפות ישראל בהחלקה על הקרח. אם הוא כל כך טוב בזה על פרקט, הוא בטח ייקח אליפות בהליכה. סליחה, בהחלקה. מעולם, ואני מדגיש, מעולם, לא ראיתי שחקן שמחליק כל כך הרבה פעמים על המשטח כמו ביינום.
תכל'ס, השאלה הגדולה היא מה עושים איתו הלאה. יש מי שמאמין שעונה שנייה תעשה לו רק טוב, תשפר אותו ותביא אותו ליציבות, בהתחשב בזה שהוא צעיר בעל פוטנציאל ועשה עונה אירופית ראשונה. אישית, אני חושב שלא יהיה נכון להשאיר את ביינום. אין שום סיבה להיתקע דווקא איתו.
בשורה התחתונה והאכזרית, הוא לא נתן את התפוקה שציפו ממנו. יש מספיק רכזים בעולם. אם הוא ישתלב ב-NBA לתקופה ממושכת יום אחד כמו אודריך, שכבר היה בידיים של מכבי? שיגיע. סקאוטינג טוב וכמות מכובדת של כסף יעשו את העבודה ומכבי תוכל למצוא רכז עדיף עליו.
נואל פיליקס: שבע דקות בממוצע למשחק, פעם אחת בלבד בחמישייה, ולמען האמת אין שום דבר טוב לומר עליו מבחינה מקצועית.
הוא פשוט לא שחקן לקבוצה בכירה ביורוליג. מילא ההחתמה שלו, קורה שנופלים עם זרים, אבל איך יכול להיות שמכבי ת"א סחבה עם שחקן כזה עונה שלמה? איפה ההנהלה? איפה המאמן? אחת הטעויות הגדולות של מכבי בכל הזמנים בהחתמת זרים, וחבל להרחיב את הדיבור. גם ככה יש לכם עוד הרבה לקרוא.
דריק שארפ: 10.4 נקודות למשחק, 48% לשלוש, 88% מהעונשין. נכס לכל דבר, נשמה אמיתית, אבל את זה אנחנו יודעים ואומרים עליו כבר שנים.
עוד דבר שאני אישית כותב כבר כמה שנים הוא, שמכבי מוכרחה למזער את התלות שלה בשחקן המתבגר הזה. מדהים איך הקבוצה לא הצליחה למצוא מישהו, שיוריד ממנו לחץ ואחריות אחרי כל-כך הרבה שנים. זה נובע משתי סיבות: אחת, בשילוב הזה של שחקן מקומי, איכות ונשמה, שארפ הוא באמת שחקן מיוחד במינו וקשה למצוא לו מחליף. השנייה, יותם הלפרין, שאמור היה להיכנס למשבצת הפוינט גארד/שוטינג גארד ולקחת חלק מהמטלות של שארפ, נכשל גם בזו וגם באחרת.
ליאור אליהו: 10.8 נקודות ב-21 דקות בממוצע, 58% לשתי נקודות, 5.3 ריבאונדים, אבל גם 0 מ-6 לשלוש בעונה שלמה ורק 65% מהעונשין.
עונת רוקי מצוינת לאליהו, שעשה מה שמעט שחקנים ישראלים הצליחו לעשות בשנה הראשונה שלהם במכבי ת"א. להצלחה שלו יש כמה סיבות: הוא נע מצוין בלי כדור, הוא שיחק לצד וויצ'יץ' שמוסר נהדר, הוא סקורר באופיו ומחפש את הסל מבלי להתבייש, האתלטיות והגפיים הארוכים שלו עוזרים לו להגיע לחישוק בקלות מכל מקום בתוך הצבע ויש לו ידיים טובות וקליטה יעילה של הכדור תוך כדי תנועה.
סיבה לא פחות חשובה מאלה היא, שרוב הקבוצות לא הכירו את אליהו העונה, ולא הקפידו בשמירה עליו. מי שבאמת הקפידה והפיקה לקחים, ידעה איך לצמצם את התפוקה שלו די בקלות.
עם כל המחמאות והשבחים שמגיעים לו בצדק, צריך גם להודות שחלק גדול מההייפ סביבו נובע מכך שהוא עבר לשחק במכבי ת"א, ודברים שעשה קודם לכן בגליל עליון לעיני מעט אנשים, זוכים עכשיו לחשיפה גדולה בהרבה ויוצרים רושם שאליהו עשה עונה מדהימה.
אז אוקיי, זו, כאמור, עונה מצוינת, אבל העובדה שלא שיפר את הקליעה מבחוץ ושהוא עדיין הססן מאוד בזריקה מחצי מרחק ומעלה, ושלא הצליח להתחזק פיזית, מנעה ממנו להיות אפילו טוב בהרבה. בעונה הבאה כבר יכירו אותם כולם ואם הוא לא יעשה צעד קדימה, הוא פשוט ידרוך במקום. הרבה שחקנים צעירים היו מוכנים לדרוך במקומות שאליהו דורך, אבל מבחינת אליהו זה יהיה כישלון כי הוא ליאור אליהו - והוא יכול. ורוב האחרים לא.
סימאס יסאיטיס: 66% לשתיים, 40% לשלוש, 82% מהעונשין, ורק 0.3 איבודים, אבל גם חצי אסיסט בממוצע.
והאמת היא, שהבעיה עם יסאיטיס היא לא הסטטיסטיקה שלו, אלא המספר המועט של משחקים שבהם הוא נתן יותר מאשר רק קליעה. הוא גבוה לעמדה שלו ויכול להיאבק חזק על הריבאונדים, למשל, אבל עשה את זה רק במעט משחקים. הוא מתקשה לחדור לסל בכדרור, הוא לא יכול לעבור שחקן באחד על אחד. בעיה אחרת היא השכר שלו (מדברים על כ-600 אלף דולר לעונה): משחקן שמרוויח כל כך הרבה, מצפים לקבל את החבילה השלמה, או לפחות משהו שקרוב לזה. יסאיטיס טוב מאוד בתחומים מסוימים, אבל בינוני או חלש בתחומים רבים אחרים.
במכבי הקודמת הוא יכול היה לשמש מחליף נהדר, או לעלות בחמישייה ולהגיע למצבי קליעה חופשיים בתדירות גבוהה יותר, כי הנעת הכדור היתה טובה מאשר במכבי ת"א הנוכחית. הוא חתום לעונה הבאה, אבל אני לא משוכנע שהוא שווה 19 פעמים בחמישייה הראשונה מתוך 23 משחקים, ולגמרי לא בטוח שבהרכב חזק של מכבי הוא ראוי ל-25 דקות, אלא הרבה יותר קרוב ל-17-18 בממוצע.
ניקולה וויצ'יץ'. 14.9 נקודות, 47% לשלוש, 7.6 ריבאונדים, 3.9 אסיסטים, אבל 2.4 איבודים (הכי הרבה מאז שהוא משחק במכבי), ופחות מחסימה אחת למשחק כסנטר בגובה 2.11.
היה השחקן הטוב ביותר של מכבי בעונה האירופית, קלאסה בפני עצמה, חכם ומגוון מאוד בצבע, מוסר מארץ האגדות, החתמה מדהימה של מכבי לפני כמה שנים, והיום יושב כבר במקום השביעי בין קלעי כל הזמנים של המועדון באירופה עם 1,600 נקודות בדיוק. וכמו תמיד, יש אבל: הוא מתקשה לסחוב מבחינה פיזית וזה רק יילך ויחריף מעונה לעונה.
מי ששואל למה וויצ'יץ' לא משחק ב-NBA, מקבל את התשובות כאן מדי עונה באזור ינואר-פברואר והלאה. הוא שחקן כבד, לא אתלטי ואיטי, לא מוכשר במיוחד בהגנה, ומתקשה ברמה הפיזית והאגרסיבית הגבוהה. המפגשים מול צסק"א הוכיחו את זה. הוכחות בעניין הזה קיבלנו כבר בעבר.
וויצ'יץ' חתום לעוד עונה ומרוויח המון כסף. אם הוא היה מסיים חוזה, אני חושב שהיה כדאי מאוד לשחרר אותו למען שחקן פנים אירופי צעיר, בעל פוטנציאל להפוך לתותח עם הזמן. אבל מכבי חששה לאבד אותו בקיץ שעבר אחרי העזיבה של פיני גרשון, מייסיאו באסטון ואנתוני פארקר, וכאמור - הקושי הפיזי של וויצ'יץ' לעמוד בעומסים הגדולים לא צפוי להשתפר.
טל בורשטיין: 43% לשלוש, 79% מהעונשין, אבל רק 7.6 נקודות למשחק. בעונה כזו בורשטיין היה צריך לקחת על עצמו יותר ולהגיע למשהו בסביבות 10-11 נקודות לערב.
מצד שני, הוא חזר מפציעה ממושכת, נכנס לעניינים בשלב מאוחר בעונה ולתוך קבוצה שמשחקת כדורסל לא טוב. יהיה לא נכון ולא הוגן לשפוט שחקן כזה אך ורק על סמך יכולתו מהעבר, ניסיונו או היכרותו את המערכת. לפעמים לוקח הרבה זמן לחזור לכושר מלא מפציעה ארוכה כל כך, וסביר שחוסר היציבות של בורשטיין קשור לסיטואציה המאוד מיוחדת אליה נקלע. הוא חתום על חוזה גם לעונה הבאה, ואז גם יהיה המבחן הגדול ביותר שלו.
ג'יימי ארנולד: 7.5 נקודות ו-4.4 ריבאונדים ב-16 דקות בממוצע, אבל סוליסט מאוד, לא מוסר ושומר חזק רק כשממש מוכרחים.
ארנולד הוא סקורר מדהים. הוא יכול לשחק בהרבה קבוצות טובות באירופה ולקלוע 20 נקודות בממוצע, אבל לא במכבי ת"א. כאן הוא לא מקבל קרדיט מלא, אולי כי המשחק שלו לא שלם. הוא בפירוש לא החבילה השלמה, וחלק מהזריקות שלו באות בכוח, בניגוד לזרימה ולמגמה וגם הירידה שלו להגנה איטית יחסית. התחושה היא, שהוא לא ממש מרוצה מהסיטואציה ואני לא אתפלא אם לא ימשיך כאן.
הבונוס הגדול שהוא מביא איתו למכבי ת"א הוא הדרכון הישראלי, וככזה הוא בהחלט יתרון. מכבי חייבת לו לא מעט קאמבקים מפיגור בשנתיים האחרונות. יחד עם זה, קשה לראות את הקבוצה מתבססת עליו ומעניקה לו נפחי זמן שהוא חושב שהוא ראוי להם, כמו, למשל, 26-27 דקות לערב. את זה הוא יוכל לקבל בפו-אורטז, לא כאן.
מכבי וארנולד יצטרכו לחשוב טוב-טוב על המשך הקשר ביניהם, כי לא בטוח שכדאי להחזיק שחקן שמרגיש שאינו ממצה את יכולתו. אם ארנולד יילך, מכבי תצטרך לחרוש לעומק את שוק היהודים/מתאזרחים כדי למצוא תחליף ראוי. על-פי ניסיון העבר, היא כבר תמצא מישהו.
יותם הלפרין: רק 6.5 נקודות, רק 39% לשתיים, אבל גם 85% מהעונשין. דבר כזה ספק אם היה: מצד אחד, פתח 13 פעמים בחמישייה העונה. מצד שני, בארבעה משחקים לא שותף כלל מסיבות מקצועיות.
הלפרין החמיץ הזדמנות אדירה. הוא יכול היה לשבת חזק על המשבצת של גארדים ישראלים בולטים בעבר כמו דורון ג'מצ'י, עודד קטש ודורון שפר, אבל לא לקח את זה. אין לי ספק שחלק מהעניין קשור לעומס אדיר שעבר עליו מקיץ 2005 ברציפות במספר רב של מסגרות, אבל ברור שמדובר גם באלמנטים שמעבר לזה. הוא שיחק באופן מהוסס מאוד רוב העונה, חשש לקחת זריקות, לקח לו זמן להיכנס למשחקים ומהצד נראה שהוא חושב בעיקר איך לא לטעות, מאשר איך להצליח. גישה כזו לא תביא אותו להיות כוכב במכבי ת"א.
במשחקי ליגת העל, שם הלחץ מדבר פחות, הוא מראה דברים יפים וקולע בקלות. הלפרין הוא סקורר וכבר הראה את זה במסגרות צעירות יותר (מלך הסלים של אליפות העולם לנבחרות צעירות בארגנטינה 2005, למשל), ולכן האכזבה הגדולה ממנו ומ-6.5 הנקודות שהשיג העונה. ספק אם ההזדמנות הגדולה שקיבל תחזור.
יחד עם זה, נעשה לו עוול גדול בשני המשחקים האחרונים. למרות ההחלטה לקצר את הרוטציה מול צסק"א במשחקים מספר 2 ו-3 ולחשוב אגרסיבית - אין מצב שבו שחקן שהיה בכושר אישי טוב לאחרונה והוביל את הקלעים מול גליל והפועל ירושלים, לא משחק בכלל. ספאחיה ניסה להרים אותו, אבל התייאש באיזשהו שלב ולמעשה גם פגע בו לא מעט.
גוראן ירטין: 56% לשתיים ו-80% מהעונשין, אבל יותר איבודים מאסיסטים וחטיפות.
החתמה לא מוצלחת במיוחד של מכבי ת"א, פחות או יותר כמו שהיה נדמה כבר ברגע הבאתו. אני חושב שטימו ראניקו מלובליאנה יכול היה להצליח יותר, אבל ההעברה שלו לא התאפשרה. ירטין לא השפיע ממשית על הקבוצה. הוא אינו משחק כמו רכז מיומן, וחסר ניסיון ברמה הזו, הגיע בשלב מאוחר של העונה ונוסה כרכז ראשון בהצלחה מעטה יחסית. די מהר עבר לספסל, לפעמים כמעט שלא שיחק, אחר כך שיחק הרבה יחסית, על חשבון הלפרין.
בקיצור, אם מחפשים להדגים את חוסר העקביות של נבן ספאחיה לגבי עניין ההירארכיה בקבוצה, אפשר לעשות את זה באופן נפלא דרך ירטין. והאמת? יש עוד הרבה דרכים להראות את זה חוץ ממנו. אני לא חושב שיש טעם להשאיר אותו בקבוצה.
שרון ששון: 90% מהעונשין, אבל רק 2.8 נקודות למשחק ו-25% בלבד לשלוש נקודות. בארבעה משחקים לא שותף כלל, באף משחק לא עלה בחמישייה.
השימוש בו מועט. גם כשקיבל הזדמנויות, זה קרה בעיקר כשחקן האחרון, או לפני אחרון, שעולה מהספסל. להבדיל מהעונה הקודמת, בה עזר להכריע משחקי בית חשובים, היה לו העונה רק משחק אחד בו קלע יותר מ-10 נקודות (נגד לובליאנה בבית), לעומת ארבעה בעונה שעברה.
יש לו עוד עונה בחוזה, אבל השימוש בו קלוש וחבל שמכבי ת"א לא מצליחה למצוא דרך לשלב שחקן עם יכולות קליעה כמו שלו. קלע, וזה ידוע, צריך לשחק עם ביטחון ולא לחשוש למקומו על המגרש אחרי כל החטאה. בעונה שעברה, פה ושם, הוא עוד הרגיש את זה וגמל ב-44%.
העונה נשאר על אותן 9 דקות בממוצע, אבל לא פגע. באיזשהו מקום, זה מעליב ששחקן בן 28 הולך אחורה, אבל כמו שספאחיה "התנכר" לו מקצועית, גם ששון לא עשה יותר מדי דברים גדולים העונה כדי להצדיק יותר דקות. ואני יודע: זה מאוד קשה לביצוע בפרק זמן מוגבל כל כך.
הוא ימשיך לאפשר אוויר ומנוחה לשחקנים מרכזיים במשחקי ליגה, בהם יקלע 15-18 נקודות ויחזור לספסל בימי חמישי. ככה זה עובד, כנראה. הוא יכול להיות בקלות הגבוה שיוצא החוצה לקליעה משלוש באחוזים גבוהים, או ממתין בפינות תוך כדי משחק מעבר, ולעשות נזקים גדולים ליריבות. במכבי הוא פשוט מפוספס.
יניב גרין: במלוא הצער, אין אפילו נתון סטטיסטי אחד טוב לומר עליו. סנטר נבחרת ישראל והשחקן הפעיל עם הכי הרבה נקודות בנבחרת, משחק רק שמונה דקות קולע 3 נקודות ולוקח 2 ריבאונדים בממוצע.
גרין מיצה את עצמו במכבי מזמן. הוא איבד אנרגיות וחדוות משחק, נראה תלוש ומנותק בחלקים רבים מהעונה ולמעשה בזבז זמן בקריירה, אם כי לפחות ברמה הקבוצתית יוכל תמיד לומר ששיחק בקבוצה שזכתה ביורוליג. בזבז זמן אמנם, אבל הרוויח הרבה כסף.
הוא ירצה לחזור ולשחק כדורסל כמו שצריך בעונה הבאה, מאוד יכול להיות שנראה אותו יוצא לאירופה. למרות כל זאת, הוא מקצוען אמיתי. בואו נקווה שמעכשיו גם נראה אותו משחק כדורסל.