עניין ההפסקות בעבודה תופס באחרונה מקום נכבד בארגון העבודה של ארצות בעלות תעשיה מפותחת. לא מכבר קבעה הוועדה לחקר בריאות הפועלים במפעלי התעשיה בבריטניה, כי מעטים הם הפועלים המסוגלים לעבוד ביעילות במשך ארבע שעות רצופות. ועדה זו הגיעה למסקנה שרוב העוסקים בעבודה חד-גונית (וזהו אופיין של רוב העבודות בתעשיה), מגלים כבר לאחר שעתיים סימני שיעמום ולאות, השגיאות מתרבות בעבודה ופריונן יורד. הוועדה קבעה, כי הפסקה בת 15 דקות, לאחר שעתיים של עבודה, משמשת מחסום בפני תקלה זו. מסתבר, כי הפסד זה של 15 דקות, יוצא בכל זאת בשכרו, מאחר שפריון העבודה עולה כתוצאה מהפסקה זו.
מחקרים שונים הוכיחו שבמקומות עבודה, שבהם אין הפסקות עבודה מסודרות והעבודה נמשכת ברציפות, עושים הפועלים, למרות זאת, הפסקות, בלי לדעת על כך.
מבין המחקרים הללו, נודעת חשיבות מיוחדת למחקרו של פרופסור אוטו גראף, מהמכון לפיזיולוגיית העבודה על-שם מקס פלאנק בדורטמונד, גרמניה. הוא מצא שבמקומות עבודה, שלא קיימת בהם הפסקת עבודה מסודרת, עושים העובדים בכל זאת הפסקות. כלומר: בזמן העבודה מבצעים הפועלים תנועות מסויימות, שקשה להסביר את תועלתן בתהליך העבודה (התמתחות, גירוד הראש, העברת משקל הגוף מרגל לרגל, שיפשוף-עיניים). לאחר שפרופ' גראף, יחד עם קבוצת עוזריו, חקרו תנועות אלה, הם הגיעו למסקנה שהן משמשות לעובד כתחליף להפסקות העבודה החסרות לו ומהוות, באופן אינסטינקטיבי, מגן של הגוף על עצמו.
אם יש חשיבות להפסקות העבודה בארצות בעלות תעשיה מפותחת וניסיון של שנים, הרי חשיבותן גדולה פי כמה בישראל. ד"ר משה פקר, מהמוסד לבטיחות ולגהות קבע כבר כי כדי שלהפסקות העבודה תהיה תועלת מעשית - יש לקיים אותן בתנאים נאותים, שיאפשרו לעובדים שאיפת-אוויר צח מחוץ למקום העבודה, שימוש בחדר-אוכל מסודר לעובדים, המנצלים את ההפסקה לאכילה, ואולם-מנוחה עם אפשרות-ישיבה, שבו ישרור שקט ונקיון".
אליבא דד"ר פקר, יש חשיבות רבע לעובדה שהעובדים ינצלו את הפסקות העבודה רק למנוחות ולא יהיו טרודים בסידורים שונים, כמו קבלת משכורות, בירור חשבונות ועריכת קניות.