גם הורדת ריבית מצד בנק ישראל אינה מצליחה לעצור לפי שעה את ירידת הדולר, שמאבד עוד 0.6% לרמה של 4.004 שקלים. הפעם האחרונה בה נסחר הדולר ברמה דומה, היתה באמצע אפריל 2000, כך שמדובר בשפל של כ-7 שנים. גם בעולם נחלש הדולר לרמת שפל של כל הזמנים: 1.365 דולר ליורו.
הדולר פתח את 2006 ברמה של 4.603 שקלים ופירוש הדבר כי הספיק לאבד מאז כ-12.5%. את 2007 פתח הדולר ברמה של 4.225 שקלים, כלומר איבד 4.6%.
היחלשות הדולר מקשה על בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של 1%-3%, שכן כל ירידה של 1% בשער הדולר, פירושה ירידה של 0.3% במדד המחירים לצרכן. ירידה של 8.5% בשער הדולר ב-2006, גרעה לבד כ-2.5% ממדד המחירים לצרכן וזו הסיבה העיקרית לכך שהאינפלציה הסתכמה בשנה זו ב-0.1% - כלומר מחוץ ליעד.
אחת הסיבות לקשר החזק בין הדולר למדד המחירים הוא העובדה כי מחירים רבים בישראל - ובעיקר במגזר הדיור - עדיין ננקבים בדולרים. שכירות, מחירי דירות יד שנייה, מחירי מנות בגני אירועים ושכרם של נותני שירותים כמו עורכי דין ורואי חשבון עדיין ננקבים בדולרים - זכר לימי האינפלציה האדירה באמצע שנות ה-80. מחקר של בנק ישראל קובע כי כ-90% מחוזי השכירות מבוצעים בדולרים. להצמדות הארכאית למחירי הדולר אין כיום סיבה אמיתית וזו הסיבה שהניעה את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לצאת בקריאה פשוטה לציבור: "עברו להשתמש בשקלים".
אילן ויסקין: שבנק ישראל יצהיר על כוונותיו
בבנק ישראל החלו בהורדות ריבית במטרה להפחית את אטרקטיוויות השקל ובכך לחזק את כוחו של הדולר. מנהל חדר עסקות מט"ח בבנק לאומי, אילן ויסקין מסביר כי נגיד בנק ישראל אומנם מעוניין לחזק את הדולר אולם הוא משתמש רק בכלי אחד מתוך הכלים העומדים לרשותו וגם זאת בצמצום. "בנק ישראל יכול להתערב ב-3 דרכים: התערבות במסחר - כלומר רכישת דולרים וזה דבר שהבנק הודיע כי לא יעשה", אומר ויסקין, "דרך שנייה היא להוריד ריבית - תהליך שמתבצע לאט ולכן לא משפיע. הדרך השלישית והאפקטיווית ביותר היא שהבנק יאמר את דעתו או ישחרר הצהרה נוסח 'אני סבור שהדולר נמוך ונעשה ככל שביכולתנו כדי להעלות את ערכו'. בינתיים בנק ישראל נמנע מצעד שכזה".
מורגן סטנלי: הורדת הריבית לא תתקן את שער החליפין
במרכז ההשקעות מורגן סטנלי חולקים על מדיניות הורדת הריבית של בנק ישראל וכותבים כי "הורדת הריבית לא תביא לתיקון מיידי בשער חליפין" (כלומר לחיזוק הדולר) וכי "מדיניות הורדת הריבית לא צפויה להועיל בטווח הקצר שכן התחזקות השקל היא תוצאה של שיפורים במבנה הכלכלה ושל שינויים מבניים, כך שמדובר בנתון שאין לו קשר ישיר לגובה הריבית". במורגן אף טוענים כי הירידה במדד המחירים אינו מצדיקה הרחבה מוניטרית (כלומר הורדת ריבית), אשר עלולה להוביל דווקא ליצירת בועות ולתנודתיות יתר בעתיד, ולא בהכרח ליציבות.
בנק לאומי: מתנגדים להפחתות ריבית נוספות
גם הכלכלן הראשי של בנק לאומי, גיל בפמן, מציין כי קיים חשש שסדרת הפחתות הריבית של התקופה האחרונה, שייתכן שעדיין לא הגיעה לסיומה, תבוא לידי ביטוי רק במהלך 2008-2009. בהתאם לכך, החשש הוא כי הורדת הריבית תתבטא ביתר אינפלציה ב-2008. זו גם הסיבה שכבר לפני כשבוע, כתבו בלאומי אין צורך בהורדת ריבית נוספת "שעלולה לגרום דווקא ליתר תנודתיות בשווקים ואולי אף לפגוע בסופו של תהליך במידת השגת המטרה שהציב בנק ישראל, של שמירה על היציבות הפיננסית בישראל".
שלמה מעוז: הריבית בישראל צריכה להיות 1.75%-2%
לעומתם, מציג הכלכלן הראשי של מרכז ההשקעות אקסלנס-נשואה, שלמה מעוז, דעה שונה: מעוז טוען זה חודשים ארוכים כי הריבית בישראל צריכה לעמוד על 1.75%-2% בלבד ואינו פוסל התערבות אקטיווית של בנק ישראל במסחר במטבע חוץ. "בנק ישראל לא ידע שבסופו של דבר הוא יגרר לריבית של 3.75% בדיוק כפי שהוא לא יודע שהוא ייאלץ להתערב בשוק המט"ח", אומר מעוז, "התערבות יכולה להיות באמצעות הנפקת איגרות חוב ישראליות שיספקו את הצמא לשקלים או באמצעות רכישת דולרים".
מעוז מציין כי מדינות המבוססות על סחר חוץ נרחב כמו במזרח הרחוק ובדרום אמריקה מתערבות במסחר במט"ח ולא נותנות לגופים גדולים להתעלל במדינה ובכלכלה. "אם התערבות במסחר במטבע חוץ כה שגויה, איך יתכן שהמדינות הללו מבצעות אותה ועדיין נהנות מצמיחה אדירה?", שואל מעוז, "המדינות הללו מנהלות את שוק המט"ח בהתאם לאינטרסים שלהן".
מעוז אף מציין כי אין צורך שבנק ישראל יודיע או יכריז מראש על צעדיו אלא יבצע אותן בזמן ובמקום המתאימים למשק. "בנק ישראל פועל בהתאם לעקרונות כלכליים מיושנים ומפגין קיבעון מחשבתי: בעבר טענו כי לא ניתן להנהיג בישראל ריבית נמוכה לעומת ארה"ב וכיום יש פער של 1.5%. הבנק משתמש אך ורק בכלי אחד לשם שליטה על הריבית ושימוש בכלי אחד בלבד נדון לכישלון", אומר מעוז, "האם מפעל שיתמוטט בגלל שער החליפין ויפטר חלק מעובדיו ישכור את כולם מחדש כאשר השער יחזור לקודמו? ספק".
חולשתו של המטבע האמריקני אינה חדשה אולם היא התגברה בתקופה האחרונה: שלשום פורסמו נתונים גרועים בארה"ב: מכירות בתים קיימים בארה"ב נפלו בשיעור החד ביותר זה 18 שנים וביטחון הצרכנים ירד בשיעור חד מהצפוי לרמתו הנמוכה ביותר זה 8 חודשים על-רקע חשש מפני התייקרות מחירי הדלק ומפני גידול במספר לווי המשכנתאות שלא יצליחו לעמוד בתשלומים. גם הליש"ט הבריטית, אשר נסקה בשבוע שעבר לרמתה הגבוהה ביותר מול הדולר מאז שנת 1981, כבר נסחרת ברמה של יותר מ-2 דולר לליש"ט.