ניקולס קייג' נמצא בדרך הבטוחה להפוך מכוכב של סרטים אהובים, לקוריוז הוליוודי. בלוגר יצירתי כבר עלה על
שיטה לזהות "סרט רע של ניקולס קייג'", מושג שצובר תאוצה עם הזמן.
במהלך 2006 כיכב השחקן בפלופים הבאים: כישלון האנימציה "גיבור על נמלים", הרימייק הזוועתי ל"
איש הקש", והאסון הקולנועי הידוע בשם "
מגדלי התאומים". השנה, הוא כבר הספיק לרכב אל האבדון ב"
גוסט ריידר" (שדווקא הצליח יפה פלוס בקופות, אך לא צלח את שבחי הביקורת). עכשיו, הגיע "
נקסט".
מדובר במותחן על טבעי, בו מגלם השחקן את דמותו של כריס ג'ונסון, קוסם זעיר מלאס וגאס. בדומה לאורי גלר שלנו, גם לכריס יש כוחות אמיתיים, אותם הוא מסתיר בעזרת המופע שלו. אחרי הכל, אם מישהו יידע שהוא נולד עם היכולת להציץ שתי דקות אל תוך העתיד ולשנותו, עולמנו ישתנה לנצח.
הצרות של הנביא קצר-הטווח, מתחילות כאשר כמה אנשים מגלים עניין ברצף הניצחונות שלו בקזינו. מלבד בעלי הקזינו עצמם, יושבת לו על הזנב גם קלי פריס מה-FBI (
ג'וליאן מור, שגילמה סוכנת פדרלית גם ב"חניבעל"), המעוניינת בשירותי החיזוי שלו כדי להציל את לוס אנג'לס מטרוריסטים בעלי ראש נפץ גרעיני.
המחבלים נמצאים גם הם בעקבותיו של ג'ונסון, שמצידו חפץ רק בדבר אחד - לפגוש את ליז (
ג'סיקה בייל, שמאז "
אמן האשליות" נמשכת כנראה לקוסמים), האישה המיסתורית שמופיעה בחיזיון הארוך היחיד שהיה לו בחייו.
הסרט מבוסס באופן רופף על סיפור קצר בשם
"האיש המוזהב", שנכתב על-ידי גאון ספרות המד"ב,
פיליפ קיי דיק. על מלאכת האדפטציה הופקד התסריטאי
גרי גולדמן, שכתב את התסריט ל
"זיכרון גורלי", והיה שותף להפקה של
"דוח מיוחד". שניהם אגב, תוסרטו על-פי יצירות של פק"ד, שבוודאי יושב עכשיו בגן עדן וראשו בין ידיו.
עם חוסר ההיגיון המדעי של
"נקסט" אני מוכן להשלים בכיף, כיוון שהסרט עוסק במסע בזמן. אך לא כאשר המניעים של הדמויות סתומים, והשיחות ביניהן שטותיות. לדוגמה, כל מה שאנו יודעים על הרעים, זה שהם צרפתים שהשיגו במקרה פצצה גרעינית, ומתחשק להם להפוך את L.A ל-B.B.Q. בנוסף, הטוויסטים צפויים עד כדי כך, שתוכלו לראות הרבה יותר משתי דקות קדימה, ללא עזרה מהדמות הראשית. כמובן שכל תחבולה עלילתית הנובעת מעניין הזמנים, נחלבת עד תום. ומי מוכן להסביר לי מה לעזאזל עושה בסרט הכסא המפורסם מתוך
"התפוז המכני"?
הבמאי הוא
לי טמהורי, שנשבה גם הוא בפוטנציאל המגניבות העצום של הסיפור, עד ששכח כי הוא האחראי להפכו לסרט מגניב. אפילו האפקטים זולים, והמרגיז מכולם הוא עניין הקפיצות בזמן. בכל סרט שבו לגיבור יש יכולת מיוחדת שכזו, נהוג ליצור אפקט ספציפי וייחודי, שיגרום לסרט להיות יותר ידידותי לקהל. דאג וטוני מ
"מנהרת הזמן" היו מתגלגלים בדיזולב, ואשטון קוצ'ר נהג לרטוט ולדמם מהאף ב
"אפקט הפרפר". לעומתם כריס ג'ונסון מאוד לא החלטי. לפעמים הוא חוזר אל העבר בהבזק אור לבן, לעיתים בקאט סתמי, מדי פעם בהילוך מהיר, ולקראת הסוף בהכפלה עצמית מעוטרת בשובל של דמותו.
השחקנים מצידם, שקועים באדישות. אל עוד הופעה עצלה של קייג' מצטרפת מור, שנראית כאילו באה רק בשביל המשכורת. ואם בחרתם (כמוני) להתנחם בנוכחותה הנעימה לעין של ג'סיקה בייל, אדווח שבסצינה אחת היא עטופה במגבת, ובאחרת בחגורת-נפץ.
הלו"ז של קייג' כולל 7 פרויקטים עתידיים, בשנתיים הקרובות. אך אם לא יתפוס את עצמו בידיים, עוד עלולים לחייב אותו להחזיר את הפסלון האוסקרי, בו זכה עבור הופעתו ב
"לעזוב את לאס וגאס". ואני לא אומר זאת כי
"נקסט" גרוע באופן יוצא דופן. הוא סתם סרט מטופש ומעופש, שמצטרף אל שרשרת המבוכות הפומביות של האיש. הבא בתור בבקשה.