"סיפור פשוט אודות תיאום עם המשיב אודות עיכוב כניסתו לתפקיד עד שתתבהר תמונת החשדות במסגרת החקירה הפלילית, הפך למסע קפקאי, כקביעת בית הדין, כאשר המבקשים הם שלטון הרוע ואילו המשיב הוא יוסף ק'. בכל הכבוד, פני הדברים הם הפוכים בתכלית, ואילו בית הדין היה שועה לעובדות ולראיות שהביאו בפניו המבקשים, היה ההליך מתייתר ונמנע", כך ציינה אתמול המדינה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר מורה כי שוקי ויטה יכנס לתפקידו כממונה על הכנסות המדינה.
היועץ המשפטי לממשלה, מנכ"ל משרד האוצר ונציב שירות המדינה, אשר ספגו ביקורת קשה על התנהלותם בפרשת השעייתו של שוקי ויטה, מידי שופטת בית הדין האזורי לעבודה, אריאלה גילצר-כץ, פנו היום לבית הדין הארצי לעבודה, בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, כאשר בכוונתם להגיש ערעור על פסק הדין בפני בית הדין הארצי לעבודה מחר.
בבקשה לעיכוב ביצוע השיבה המדינה לראשונה לקביעות שקבעה השופטת גילצר-כץ בפסק דינה. המדינה מציינת כי קביעות רבות שקבעה השופטת בפסק דינה הינן שגויות ומשוללות יסוד עובדתי. כך למשל, טוענת המדינה כי קביעת השופטת שהליך השעייתו הדחופה של ויטה התפוגג, והתעורר רק לקראת חידוש הדיונים בבית הדין אינה נכונה, שכן ויטה שהה בחופשה כדי שיימנע הצורך בנקיטה בהליך השעיה, אך כאשר הודיע שהוא מבקש שלא להמשיך את הסדר החופשה, לא היה מנוס מלנקוט בהליך השעיה, ללא קשר לתדירות הדיונים בבית הדין.
עוד ציינה המדינה כי קביעת בית הדין כי המדינה היא הם שאחראית להדלפות נעשתה ללא כל בסיס וראיה, וכי הדברים המודלפים הם בגדר חומר חקירה החוסה תחת תעודת החיסיון: "האם בית הדין השווה בין המצוי בחומר החקירה לבין הכתבות בעיתונים? האם בית הדין ערך השוואה מדויקת בין האמור בעיתון זה או אחר לבין הודאות שנגבו במהלך החקירה? כזכור, לא הובאו בפני בית הדין ראיות מתיק החקירה.
"באותה מידה - ואין אנו מתיימרים לקבוע שכך הם פני הדברים - יכול היה הפרסום לבוא מאת המשיב עצמו, על-מנת לקדם את עניינו בבית הדין; או יכול היה הפרסום לבוא מאת אחרים, שאספו מידע אודות החקירה מנחקרים שונים". לעניין החיסיון הגורף שהוטל על חומר החקירה טענה המדינה כי ויטה יכול היה לעתור להסרת החסיון, אך בחר שלא לעשות כן".