אחרי שנה של שחיתות קולינארית נטולת עכבות החלטתי שזה זמן מצוין להירשם לחדר כושר. יש משהו מרגיע בידיעה שכרטיס חבר במועדון כושר נח לו בארנקי. הידיעה שצריך גם להגיע לשם ולהתאמן מידי פעם מרגיעה, לעומת זאת, הרבה פחות. כדי להקל עליי את ההתמודדות עם אורח החיים הבריאותי החדש החלטתי שאין נכונה מענבר, פריקית חדרי הכושר, כדי להעביר איתה ערב של בריאות וחיים נכונים. אז נסענו לפרק ארוחה לילית מטורפת באגאדיר שבפיתוח. חדר כושר? מחר... מחר...
נכנסנו לאגאדיר והתיישבנו במקום ששמר לנו מיקי. לפי כמות האנשים שם נראה שכדאי מאד להזמין מקום גם כשמדובר בערב שקט לכאורה של אמצע השבוע. המקום המוזמן, באזור הלא מעשנים כמובן, שימש כאקט הבריאותי לפתיחת הערב ושרד בדיוק דקה וחצי. ענבר התקוממה וגררה אותי לישיבה על הבר כדי שתוכל לשאוף ניקוטין מלוא ריאותיה בזמן שאני דוחס לוושט את הראשונות והקוקטיילים לסירוגין. הברמן צ'יפר אותנו במידורי אננס ובקוקטייל מעולה נוסף עם וודקה, נענע ואניס. בתור נשיא כבוד של ארגון שונאי האניס על כל סוגיו אני חייב לציין שהדבר הזה היה מעולה. ענבר נתנה לי להסתדר פחות או יותר לבד עם האלכוהול. בדיוק כשסיימתי ארבעה קוקטיילים הפעילו באגאדיר את המנגנון הזה שגורם לכל המקום להסתובב סביב עצמו. מדהים.
לראשונות קיבלנו סיגרים בשריים, כנפיים ברוטב עדין של צ'ילי, נקניקיות מרגז על סלט עגבניות וקציצות פרסה על סלק. הסיגרים היו מצוינים וגדושים בבשר. ענבר לא התלהבה והעדיפה להשקיע אנרגיות בסיגריה נוספת במקום. על הכנפיים לא היתה לנו מחלוקת והן הוכתרו לפתיח המנצח. ייחודן בכך שהן לא טובעות ברוטב כמו ביותר מידי מקומות המגישים את המנה הזו. הנקניקיות והקציצות חוסלו גם הן במשותף על-ידי שנינו והחגיגה היתה בעיצומה. כדי למלא בתוכן איכותי את פרקי הזמן בין מנה למנה חזרנו לשיחה על כושר. החלטנו לספור את כמות הבנים שהתחילו איתה בחדר הכושר בחודשיים האחרונים, אל תטעו לחשוב שהיא הולכת לשם באמת כדי להתאמן, לא לא. כשהגענו לשבעים וארבעה הזמנו את העיקריות ועברנו לשבת בחוץ.
לקחנו המבורגרים שהיוו את המסמר האחרון בארון הקבורה של החיים הבריאים שפעם עוד חשבנו לסגל. לפחות נפשית ומוראלית נראה שאנחנו עומדים לצאת מחוזקים. ההמבורגרים הגיעו כשבצידם סלט ירוק ומגניב (מגניב, אגב, זו מילה שמותר להשתמש בה רק אם התעוררת מקומה שנכנסת אליה בשנת 89', או אם אתה שיכור מת. אז מותר לי). ההמבורגרים בלי ספק גדולים יותר מכל מה ששנינו מכירים משפע מסעדות ההמבורגר המתחרות. בקטגוריית מראה העיניים האגאדיר ניצח כרגע בנוק אאוט הרבה מאד מתחרים רציניים. ההמבורגר שלי הגיע מידיום רייר בדיוק כפי שהוזמן ועליו שני פלחי אננס (!!) ורוטב צ'ילי. אני מדגיש שוב, שתיתי הרבה. של ענבר הגיע מעט עשוי מידי לטעמה, ועם פורטבלו מעליו. ההמבורגרים הפתיעו בענק. הבשר איכותי, התוספות מיוחדות ולא מקומצנות, הסלטים טעימים והרי לכם חוויה גסטרונומית שכל קשר בינה לבין חיים בריאים מקרי בהחלט.
אגאדיר נמצאת בפיתוח והיא שם כדי להישאר. חדר הכושר שלי נמצא בבבלי והוא שם בשביל אנשים שמוכנים לוותר על מקומות כמו אגאדיר. איך לעזאזל אני נכנס לקטגוריה הזאת? עם המבורגרים כאלה ושירות כזה, נראה שבאגאדיר עומדים ליהנות מנוכחותי יותר. בטוח שיותר ממה שיהנה ממנה מדריך הכושר.