בכל עבודה, קשה כקלה, גופנית או רוחנית, אפשר להבחין בתהליך העייפות הפוקד את העובד, וההולך וגובר עם שעות העבודה המצטברות. כתוצאה מעייפות זו נעשות תנועותיו של העובד איטיות יותר ותיאום הפעולה ביניהן משתבש.
מסתבר כי כל תנועה של האדם העייף דורשת מאמץ שרירי גדול מהרגיל, איבוד האנרגיה גובר ופריון העבודה יורד. יתר על כן: כתוצאה מהעייפות, מחוסר התיאום בין התנועות ובמצב של ריכוז נמוך - גדל מספר התאונות, מהן קטלניות.
מחקר שנערך במכון וינגייט העלה מסקנה מאלפת: רבות מתאונות העבודה בישראל ניתן למנוע באמצעות...פעילות גופנית לשמה.
שיפור גדול
ואמנם, יותר ויותר מפעלים החלו מארגנים באחרונה פעילות גופנית בשעות העבודה - פעילות שעורכי המחקר מכנים אותה "אתנח-התעמלות". החוקרים קובעים כי את "אתנחי הפעילות הגופנית" יש לעשות מיד בתחילת יום העבודה - בבוקר, בשעה הרביעית לעבודה, בין השעות 10.30-11.30 ובשעה השישית והשביעית אחר-הצהריים - בין השעות 14.30-15.30. ניסויים שנערכו הוכיחו, לדברי החוקרים, שביום-עבודה שבו נהוגה הפסקת-צהריים - טובה הפסקת הצהריים לאתנחי-התעמלות.
המחקר מצביע במיוחד על השפעת תרגילי ההתעמלות לפני יום-עבודה על הפריון. ניסוי שנערך הוכיח שפועל, הנזקק ל-1.04 דקות לתחילת עבודה מסויימת בבוקר יום העבודה - עושה אותה פעולה תוך 57 שניות, אם הוא הקדים ליום העבודה תרגילי התעמלות. אם תוך עבודת השעתיים הראשונות הוא יצר 11 חלקים - הוא ייצר 16 חלקים, כאשר ההתעמלות קדמה לעבודתו. בעבודות הדורשות פחות תיאום-פעולה - השיפור היה גדול יותר.
כוח הידיים
מידת השיפור בפריון העבודה - לאחר אתנחי ההתעמלות, לבין העבודה ללא התעמלות, היתה כ-10 עד 25 אחוז לשעה. בפרק-זמן של שלושה-ארבעה חודשים עלה השיפור בפריון העבודה בשלושה עד חמישה אחוזים. ראוי לציין כי בניסויים שנעשו, היו אתנחי-התעמלות כלולים בתוך שעות העבודה. כלומר: הפועלים עבדו, למעשה, 15-20 דקות פחות ביום. בבדיקות שנערכו על יציבות תהליך הייצור, גילו החוקרים כי פעילות גופנית בהפסקות העבודה משפרת תהליך זה
.
החוקרים גילו כי סקר שנערך על תאונות במשך יום העבודה הראה, כי מספרן גדל עם גבור העייפות: בשעות שבין 7-8 בבוקר היו שש תאונות; מ-8-9 היו אחת-עשרה תאונות; מ-9-10 - עשרים ואחת תאונות; מ-10 עד 11.30 - שלושים ואחת תאונות; מ-12.30 עד 14.00 - עשר תאונות; מ-14.00-15.00 - עשרים ושתיים תאונות; מ-15.00 עד 16.30 - עשרים ושש תאונות. מספר התאונות ירד ב-23 אחוז, לאחר שהפועלים החלו בתרגילים גופניים בהפסקות העבודה!
באשר לאופי התרגילים התברר, כי לתרגילים הדינמיים, יחד עם תרגילי-הרפיה, היתה השפעה טובה יותר מאשר לתרגילי הכוח. התוצאות הטובות ביותר הושגו כאשר בוצעו התרגילים בקצב בינוני. הקצב המהיר, הסתבר, מביא לעיתים לשינויים שליליים בתבחיני-תיאום הפעולה והריכוז.
יש לזכור, כי מטרת ההתעמלות בהפסקות אינה שיפור הכושר הגופני דווקא. היא נועדה, בראש ובראשונה, לשיפור ההרגשה הכללית ולהגדלת הפריון ובכך, כמובן, גם להפחתת תאונות העבודה.