סחבת וביורוקרטיה הינם מנת חלקם של רבים במדינתנו, אולם בפסק דינו קבע (ב', 18.6.07) בית המשפט העליון כי סחבת זו, ככל שהיא באה לידי ביטוי באופן התנהלותה של רשות מינהלית, הינה הפרת חובה של הרשות, ומהווה פגיעה באינטרס הציבור.
ראשיתו של הסיפור לפני כעשרים וחמש שנים, כאשר האזרח איתן פריש, נכה צה"ל שנפצע באורח קשה במלחמת יום הכיפורים, ביקש לממש את שיקומו באמצעות קבלת זיכיון לניהול תחנת דלק. על אף שעבד באותה העת ברפא"ל, טען פריש כי אין לראות בכך שיקום עבורו, שכן מאחר והיה חסר השכלה גבוהה, לא יוכל לזכות בקידום. השנים חלפו, אך למרות הבטחות שניתנו לו בעל פה מגורמים בכירים בלשכת השיקום, בקשתו לא זכתה להתייחסות עניינית.
בשנת 1995, חמש עשרה שנים לאחר פנייתו הראשונה, קבעה לשכת השיקום כי אם ימציא אישור ממעסיקו ברפא"ל שאינו יכול להיות מקודם במקום עבודתו, אזי יראו בו כנכה בלתי-משוקם ויהא מועמד לזיכיון ניהול תחנת דלק. פריש אכן המציא מכתב זה ולאחר מספר תכתובות, אושר לו אף בכתב דבר מועמדותו. אולם, על אף הבטחות מפורשות אלו, לא נכלל פריש במסלול המיועד.
בהגיעו לגיל 48, בשנת 2001, אולץ פריש לפרוש לגמלאות וזאת על-פי הסכם קיבוצי מיוחד לו היה כפוף ברפא"ל. פריש, שביקש להקדים תרופה למכה, לנוכח פרישתו הצפויה ממקום עבודתו, פנה פעם נוספת ללשכת השיקום בבקשתו. לאחר סחבת של שנתיים נוספות, אישרה לשכת השיקום לבסוף כי פריש הינו נכה בלתי-משוקם.
אולם אליה וקוץ בה: במהלך שנתיים אלו הורה מנכ"ל משרד הביטחון על ביטול מסלול שיקום זה, תוך קביעת מנגנון לאלו שכבר מועמדים בו. לאחר שמספר גורמים תקפו את חוקיות החלטתו זו של מנכ"ל משרד הביטחון, בוטלה בשנת 2005 החלטתו ומסלול השיקום האמור חזר לקדמותו. אלא שלשכת הרישום הורתה בשנת 2006 כי על פריש להגיש את בקשתו מחדש, דהיינו - להירשם בסוף התור, וזאת חרף כל התכתובת הקודמת. על החלטה זו ביקש פריש לערער ובאמצעות עו"ד אליעד שרגא פנה לבג"צ, בבקשה להורות על רישומו במועד מוקדם יותר שישקף את פניותיו נכונה.
לאחר שבחן את השתלשלות האירועים, קבע בית המשפט העליון כי באופן זה הפרה הרשות המינהלית את חובתה לפעול במהירות הראויה- חובה המוטלת על כל רשות נוכח סעיף 11 לחוק הפרשנות. עוד קבע בית המשפט כי כאשר רשות מינהלית מסוימת מתנהלת כלפי אזרח הנזקק לשירותיה באופן זה, הרי היא פוגעת "לא רק באינטרסים האישיים של האזרח הנפגע אלא אף באינטרס הציבורי הרחב הנוגע לאמון הציבור - באותה רשות בפרט וברשויות המינהל במדינה בכלל". באופן זה, הורה בית המשפט על רישומו של פריש כמי שהגיש בקשתו בשנת 2001, עת נאלץ לפרוש לגמלאות, ואילו המסר לרשויות המינהליות היה ברור - לא עוד סחבת.