אם את עובדת באחד ממפעלי התעשיה הרבים הפזורים ברחבי הארץ וחשה עצמך מתוסכלת ומופלית לרעה בעבודתך, כאישה - תוכלי בקרוב לשפוך את מרי-לבך באוזני צוות מיוחד של מעבדה ניידת, שיפקוד את מפעלך.
יהיה זה רק אחד מתוך שורה של פרויקטים המתוכננים לשנה האזרחית החדשה על-ידי "קרן השפע", לפיתוח וליישום הנדסת-אנוש ולשיפור איכות החיים בעבודה.
הקרן הוקמה על-ידי קבוצת משקיעים מישראל ומארה"ב ומאחוריה עומדים מדענים מהשורה הראשונה בארץ ובחו"ל. הפרויקטים המתוכננים נועדו להתמודד עם מכלול הבעיות הנובעות מעימות האדם עם המכונה וכלי העבודה שלו, עם תנאי הסביבה ועם המערכות והארגון שהוא פועל וחי בהם. המטרה: לפעול להשגת איכות-חיים בעבודה, תוך שימת דגש על מירב הבטיחות והגיהות, כמו גם על חדוות היצירה.
על מניעי פעולתה של הקרן, הניזונה מתרומות של יחידים ומוסדות, עומדים מייסדיה, אלחנן גרץ וטיבור שיינבאום: "אלפי ההרוגים והפגועים בעבודה, בדרכים ובתעופה; המשאבים הרפואיים והכספיים שהושקעו בריפויים ובשיקומם של הפגועים; מאות-אלפי ימי-עבודה ההולכים לאיבוד מדי שנה, מחמת מחלות ומפני תיסכול; מרירות וניכור העובדים - כל אלה עושים את מימוש מטרותיה ומשימותיה של הקרן לכורח החיים ולאחד התפקידים החיוניים והדחופים ביותר בישראל".
בדיקת השתלבותה ודרך-קידומה של האישה בעבודה היצרנית במפעלי התעשיה תהיה, כאמור, רק אחד הפרויקטים הראשונים שיבוצעו על-ידי הקרן. פרויקט נוסף שיבוצע במפעלים אלה יהיה בדיקת אובדן השמיעה בקרב רבים מעובדיהם. לצורך ביצוע הפרויקט הוזמנו על-ידי הקרן מומחים ישראלים לאקוסטיקה ולאודיאולוגיה (תורת השמע), שעליהם יוטל לבדוק את האפקט המצטבר של הרעש. מאחר שרעה חולה זו משפיעה לא רק על מנגנון השמיעה כשלעצמו, אלא גם על מערכת העצבים כולה - היא עלולה ליצור מתח ביחסי העבודה במפעל ולהביא, בסופו של דבר, לפליטת עובדים מן המעגל היצרני. "בד בבד" - מטעימים ראשי הקרן - "מעדיפים אצלנו להתעלם מפתרון הבעיה. במקום לפעול לחיסולה, משלימים עימה במציאת פשרה, ובמקרה הטוב - מפצים את העובדים על "תוספת-רעש". במסגרת הפרויקט יצאו המומחים למפעלים, ידריכו את ההנהלה והעובדים בחיסול מיטרד הרעש, או לפחות בצימצומו.
הנדסת אנוש משימה חשובה לא פחות, שהציבה בפניה הקרן, היא ביצוע הנדסת-אנוש במרכזי-בקרה גדולים. כמודל לביצוע פרויקט זה משמשות התקלות שאירעו בשנה האחרונה במרכז הבקרה של חברת החשמל, כאשר שובשה מערכת החשמל באיזורים רבים בארץ, עקב מה שהוגדר "טעות-אנוש". אלא שבדיעבד התברר כי "טעות האנוש" נבעה ממתח-עבודה ומעייפותו של עובד אחד וטעות זו היא שהספיקה לשבש מערכת שלמה, אך ניתנת הייתה להימנע, עם שימת דגש רב יותר על המומנט האנושי ביחסי העבודה, שהרי קשה לצפות מעובד, הנופל מן הרגליים, לאחר עבודה מאומצת מדי, שיתפקד כראוי. הפרויקט של הקרן במרכזי הבקרה ינסה להתוות דרכים חדשות למניעתן של תקלות כאלה בעתיד, או לפחות לעשות לצימצומן המקסימלי.
ואחרון חביב בסידרת הפרויקטים המתוכננים של הקרן לטווח הקרוב: שיקום נכים במקומות-עבודתם. מבצעי הפרויקט ינסו לשכנע את הנהלותיהם של מפעלים, כי אין כל הצדקה באי-קבלתם לעבודה של נכים, בשל היותם מוגבלים, או במקרה הטוב - כאשר הם מתקבלים לעבודה, במסגרת מיכסות מוסכמות מראש, כ"נסבלים", ותו לא.
בד בבד יעשו מומחי הקרן להצבתם של נכים במקומות-עבודה מתאימים ובהדרכתם לתרום את כושרם ומירצם למקום העבודה, למרות מיגבלותיהם הגופניות. בהקשר זה מצביעים משקיעי הקרן מארה"ב על תיאודור רוזבלט, שתיפקד היטב כנשיא ארה"ב, אף שהיה משותק ומרותק לכסא-גלגלים. אם נשיא משותק יכול היה לעמוד בראש מעצמה אדירה כל כך - מדוע לא יוכל נכה-מן-השורה להשתלב בעבודת-מפעל בישראל? - מקשים המשקיעים.
לצורך ביצוע הפרויקטים יצאו מומחי הקרן במעבדה ניידת למפעלים השונים, כשלרשותם יעמוד ציוד אלקטרוני מתוחכם. בעזרת מיכשור משוכלל זה ותוך ניתוח יחסי האנוש במפעלים, מקווים מומחי הקרן לעשות כל מה שניתן לשיפור איכות החיים בעבודה ולהוכיח כי העובד במפעל איננו רק בורג.