בית המשפט החליט לדחות בקשת האב להקטנת חיובו במזונות. וקבע כי כאשר על הצד העותר לשינוי דמי המזונות מוטל הנטל להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש.
בהסכם הגירושין הסכימו הצדדים, שהאב ישלם מזונות עבור הילדים בסך של 1,000 שקלים לחודש, בנוסף לתשלום המשכנתא על הדירה. בית המשפט קבע, במסגרת תביעה שהגישה האם, כי האב ישא בתשלום מזונות ילדיו בסך של 6,000 שקלים לחודש. במסגרת התביעה עתר האב להפחתת דמי המזונות שנפסקו על-ידי בית המשפט לנוכח הידרדרות במצבו הרפואי והעובדה, כי פוטר מעבודתו.
בית המשפט ציין את ההלכה הנוהגת לעניין שינוי מזונות והיא כי רק שינוי נסיבות מהותי מצדיק הקטנת או הגדלת דמי המזונות כאשר על הצד העותר לשינוי דמי המזונות מוטל הנטל להוכיח כי חל שינוי שלא ניתן היה לצפותו מראש. השינוי המדובר נדרש להיות מהותי ומתמשך ולא אך זמני. הוכחת שינוי נסיבות מהותי נעשית על בסיס יסודות עובדתיים ועל-מנת להוכיח שינוי שכזה יש לתמוך את הטענות בפרטים מלאים ומדויקים אודות השינוי המהותי.
בית המשפט קבע במקרה דנן, כי לא שוכנע בקיומו של שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק את הפחתת מזונות הילדים שנפסקו בפסק הדין המקורי. כן נקבע, כי התובע לא הרים את הנטל להוכחת קיומו של שינוי "משמעותי" כלשונו.
בית המשפט דחה את טענת האב לפיה, פוטר לכאורה ממקום עבודתו. כן נמצא, כי על-פי מסמכים רפואיים שהוגשו לבית המשפט, עולה כי האב ידוע כסובל ממחלת לב וכי מחלתו אובחנה כבר בשנת 1992 ויש לו היסטוריה של אשפוזים וצנתורים. לפיכך, נקבע כי מצבו הבריאותי של התובע לאחר מתן פסק הדין השני אינו שונה ממצבו קודם לכן. אשר למצבו הכלכלי של האב, בית המשפט קבע כי גרסת התובע לפיה הוא סמוך על שולחנם של בני משפחתו נסתרה בעדויות הוריו ואחיו של האב ודינה להידחות.