אורית גורן (המשיבה) עבדה אצל המערערת והמשיבה שכנגד - חברת הומסנטרס עשה זאת בעצמך בע"מ, כיועצת במחלקת כלי עבודה. תנאי העבודה סוכמו בינה ובין מנהל הסניף. לפי הסיכום שכרה הוא 17 שקלים לשעה, אשר הסתכם בכ-3,500 שקלים לחודש.
במחלקת כלי עבודה עבד יחד עם אורית גורן עובד נוסף, בשם סטפן מור מזי, אשר השתכר 5,000 שקלים לחודש. תביעתה של אורית גורן הייתה לתשלום הפרשי שכר מכוח חוק שכר שווה וכן לפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות.
השופטת ורדה וירט ליבנה, אשר ישבה בדיון קבעה, כי משמעו של המונח "אותו מקום עבודה" לעניין חוק שכר שווה, הוא במקרה שלפנינו, הסניף בו הועסקה אורית גורן, הלכה למעשה. העיקרון העומד בבסיס החוק הוא ששכרם של עובד ועובדת, המבצעים את אותה העבודה או עבודה שוות ערך, צריך להיות שווה. מכאן השוני בין שכר העובד והעובדת, אשר לא מבוסס על הצדקה עניינית, או שוני אובייקטיבי באופי העבודה או הנתונים ביניהם, מעיד על אפליה שחוק זה בה להגן מפניה.
השופטת מציינת, כי הקריטריונים לבחינת עבודה שווה או עבודה שווה בעיקרה נמדדים בדרישות הביצוע של התפקיד אליו מיועד העובד במועד הקבלה לעבודה, ולא בתפקיד שעתיד הוא אולי למלא בהמשך דרכו המקצועית.
סעיף 6(א) לחוק שכר שווה קובע חריגים לזכות לשכר שווה הקבועה בסעיף 2 לחוק. במקום בו טוען המעסיק טענות הגנה אלו, נטל ההוכחה מוטל על כתפיו ועליו להראות שעל אף גיבוש הזכות לשכר שווה, קיימות נסיבות אחרות המצדיקות הפרשי שכר. טענות "הומסנטרס" באשר לחריגים המצדיקים הפרש בשכר- נדחו.
בית המשפט ציין, כי בחקיקת חוק שכר שווה, המחוקק יצר התערבות מודעת בחופש ההתקשרות, תוך העדפת הזכות לשוויון. לדבריו, יש לבחון את האיזונים הנכונים והמידתיים אשר יובילו לתוצאה צודקת. הוכחת תביעה מכוח חוק שכר שווה איננה מזכה באופן אוטומטי, את העובדת בפיצוי מכוח חוק שוויון הזדמנויות.
תכלית חוק שכר שווה תואמת ומשלימה את תכלית חוק שוויון הזדמנויות. בהתאם לתכלית זו ולהשלמה בין החיקוקים, קיימת לעובדת האפשרות לתבוע ולזכות בפיצוי הן מכוח חוק שכר שווה והן מכוח חוק שוויון הזדמנויות. אולם נטל ההוכחה המונח על כתפי הבאים בשערי "חוקי השוויון" צריך להיות בהתאם ליסודות כל חוק וחוק.
הוכחת הזכות לשכר שווה מחייבת להראות, כי עסקינן בעובדת או עובד המועסקים אצל אותו מעביד באותו מקום עבודה, העושים אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך. מאידך, בהתאם לסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות נדרשים עובד או עובדת להוכיח הפליה של מעביד מחמת מין בכל הנוגע לקבלה לעבודה, תנאי עבודה וכיו"ב.
הנשיא אדלר, אשר ישב אף הוא בדיון, ציין כי קביעה בדבר זכות מכוח חוק שכר שווה מצמיחה בהכרח ובאופן אוטומטי זכות מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה. טענות "הומסנטרס", כי שכרה של אורית גורן שולם כפי בקשתה, ומעסיק אינו נדרש לשלם לעובד שכר גבוה מזה שביקש, אינן בבחינת הגנה טובה למעסיק בתביעה לפי חוק שכר שווה. לפיכך לא הוכחו טעמים המצדיקים את פערי השכר בין אורית גורן לספטן מור. אי תשלום שכר שווה לעובדת ולעובד מהווה הפלייה בתנאי עבודה והפרה של הוראת סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
השופט שמואל צור, ציין כי חופש ההתקשרות הוא עקרון חשוב אך הוא נופל בחשיבותו מעקרון השוויון ונסוג מפניו. משום כך, אין זה נכון לנסות ולאזן בין השניים. עובדים בעלי נתונים זהים המבצעים אותה עבודה עצמה, זכאים לשכר שווה. עוד הוסיף השופט, כי חוק שכר שווה וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה נועדו לשרת את עקרון השוויון ולמנוע הפליה במקום העבודה.
נקבע, כי קיים שוני בין החוקים שעיקרו ביסודות העילה ובסעדים השונים שמעניק כל אחד מהם על מעשה ההפליה. השוני בסעדים בשני החוקים מאפשר נקיטת הליך בו הסעדים לפי שני החוקים מצטברים ואינם מוציאים האחד את השני. עצם השוני בשכר מספיק כדי להקים את עילת התביעה לפי חוק שכר שווה ואת הסעד הקבוע בו של פסיקת הפרשי שכר. לעומת זאת, לפי חוק שוויון ההזדמנויות אין די בכך בלבד. יש להוכיח כי ההפליה נגרמה בשל השוני בין המינים.