באוניברסיטת סטנפורד הצליחו מספר חוקרים לפתח Nanowires, מעין חוטים מיקרוסקופיים העשויים מסיליקון, המסוגלים לגרום לסוללות ליתיום להצליח לאגור מטען (כלומר, אנרגיה) גדול פי עשר ממה שהן מסוגלות לאגור היום. בעזרת הטכנולוגיה החדשה, יגדל גם אורך חיי הסוללה, כך שמחשבים ניידים המסוגלים לפעול כארבע שעות על סוללה רגילה, יוכלו לפעול כ-40 שעות בעזרת סוללה המבוססת על Nanowires.
גידול בקיבולת
מה שמגביל את קיבולת סוללות הליתיום היום היא כמות יוני הליתיום שהאנודה יכולה לאחסן. ה-Nanowires הופכים ל-Lithium Silicide בבואם במגע עם יוני הליתיום. ל-Lithium Silicide יש קיבולת גדולה במיוחד.
ה-Nanowires הם חוטי סיליקון בעובי של אלפית מעובי שערה אנושית, המסוגלים להתנפח לעובי הגדול פי ארבע לאחר ספיגת הליתיום. לאחר שנעשה שימוש בכל האנרגיה, ה-Lithium Silicide הופך חזרה לסיליקון, כך שניתן שוב להטעין את הסוללה.
לטיסות ארוכות
מי שצפוי ליהנות מהסוללה החדשה הם בעיקר נוסעים עסקיים, הזקוקים לסוללות בעלות חיים ארוכים, כך שלא יתרוקנו במהלך טיסות ארוכות. הסוללות יתאימו גם למגוון התקנים ניידים אחרים, כולל טלפונים סלולאריים ו-iPod, וישמשו גם באגירת חשמל מפנאלים סולאריים ובכלי רכב חשמליים. הבעיה היא שקודם כל יש למצוא דרכים לייצור הסוללות בכמויות מסחריות. כבר עכשיו הביעו לא מעט חברות עניין בפיתוח החדש.
הידיעה הופיעה ב-3 מקורות מובילים בעולם:
ComputerWorld
TGDaily
InfoSyncWorld