המטרה המוצהרת היתה: יום גיבוש משפחתי. לצורך העניין התארגנו חמישים משפחות מאזור גוש דן לטיול סופשבוע לאתר תל-מגידו.
הוראות הטיול, שניתנו בעל-פה למשתתפים, ביניהם סבים וסבתות, הורים וילדים, היו קצרות וברורות: יוצאים בשעה שמונה בבוקר, חוזרים בשעה ארבע אחרי-הצהריים, יש להצטייד בשתי ארוחות קלות ובמימיות.
אחרי שעה טובה של נסיעה, פולטים האוטובוסים מתוכם את עשרות המטיילים, בהנחיית המדריכים המקצועיים של חברת "טיולי ישראל". ביקור חטוף במוזיאון העתיקות המקומי, ובעקבותיו מתפזרים על הדשא לארוחת-בוקר משותפת.
אתנחתא קצרה, וחוזרים לאוטובוסים, כדי להמשיך עוד כיברת-דרך, אל מרומי הגלבוע. לאחר שהמדריכים מוודאים כי איש אינו סובל מפחד-גבהים, הם פוקדים על קהלם לרדת מן האוטובוסים, להצטייד במימיה ובמנת-אוכל וללכת בעקבותיהם.
תהום מאיימת
לאן? איש אינו יודע. מן הסתם, זהו סוד השמור עם המדריכים. כל שמשתקף ממרומי הגלבוע היא התהום הפעורה מתחת, על עמק יזרעאל, על נופיו הקסומים. אותה שעה אין איש מהמטיילים מעלה על דעתו כי התהום הפעורה היא, בעצם, היעד שאליו מבקשים המדריכים להוליך את צאן-מרעיתם. כשמתחוור הסוד - כבר מאוחר מדי; מהר מאוד מגלים הכל כי אין דרך חזרה.
תחילתו של מסע הנחיתה הרגלי אל התהום בשעה אחת אחרי-הצהריים וסופו - מי ישורנו. במורדות ההר התלול רק סלעים, קוצים וברקנים. הסבים והסבתות, וכמותם ההורים ובני העלומים, מתקשים לפלס להם דרך. עיניים נפחדות נעוצות בכל פיסת-קרקע ואבן. צעד כושל אחד - ואתה מועד ומידרדר למטה...
צימאון למים
שלוש שעות של הליכה שפופה, עם הרבה זעקות של יאוש. בשעה ארבע אחרי-הצהריים קוצרים את יבולו של מסע האימים. סבתא אחת, עם רגל שבורה; שתי אמהות שנקעו את רגליהן ונערה אחת שלקתה בהלם. רגליים שרוטות וזבות-דם, שמלות ומכנסיים קרועים - הם מנת-חלקם של רבים אחרים.
גם אלה שיצאו ללא פגע - צמאים למים. בנקודת האיסוף שלמרגלות ההר תרים, לשווא, במימיות ריקות, אחר מקור-מים חיים, להרוות גרון ניחר מצמא. יום הגיבוש המשפחתי הפך, רחמנא לצלן, ליום של...ייבוש משפחתי, והותיר אחריו משקע מר בקרב המשתתפים בטיול. אלה זעמו על כי לא הוכנו, מראש, לקראת האירוע.
מדריך הטיול, דביר שפיר, אמר בתשובה לפנייתי, כי הוא מצטער מאוד על עוגמת הנפש שנגרמה למטיילים, ובעיקר על הפציעות הגופניות. הוא הודה באוזני כי היה זה משגה של חברתו שלא דאגה ליידע ולהכין מבעוד מועד את המטיילים - ביניהם קשישים רבים - לקראת המסלול הקשה שהיה עליהם לעבור בטיול. "בנסיבות הקיימות" - אמר שפיר - "מוטב היה להימנע מירידה מן הגלבוע". הוא הוסיף כי ידאג לכך שמקרה מצער כזה לא יישנה בעתיד.