הוועדה הבין-סנטית, המורכבת מנציגי הגופים האקדמיים העליונים של האוניברסיטאות, גינתה בחריפות (יום ב', 31.12.07) את הפנייה של נשיאי האוניברסיטאות לבית הדין לעבודה, בבקשה להוציא צווי מניעה.
הוועדה הבהירה כי היא רואה בצעד זה הפרת אימונים של הנשיאים כלפי המערכת עליה הם מופקדים.
לדברי גורמים בוועדה, המשבר בהשכלה הגבוהה הוא תולדה של השינויים, במבנה הניהולי של האוניברסיטאות, שנכפה על-ידי האוצר בשנים האחרונות. השינויים גרמו להפחתת השפעתה של הקהילה האקדמית, ואפשרו לאוצר לדרדר את המערכת מול הנהלות מוחלשות של האוניברסיטאות, אשר לא עמדו על המשמר.
עוד מוסיפים אותם גורמים, כי קיצוץ הסמכויות והמעורבות של הקהילה האקדמית הפכו את נשיאי האוניברסיטאות לעושי דברם של פקידי האוצר, כאשר המועצה להשכלה גבוהה, בראשות שרת החינוך, והוועדה לתכנון ותקצוב, חסרות אונים.
בהודעת הוועדה נאמר עוד כי הנזקים למערכת התבטאו בהפחתת תקנים, בהגדלת כיתות לימוד, בפגיעה ביכולת המוסדות להתחדש, בירידה ברמת השירות לסטודנטים, בנזקים לתשתיות המחקר והספריות, וכון, גרמו לבריחת מוחות מסיבית.
גורמים בוועדה מוסיפים כי המהלך האחרון של הנשיאים מחמיר את המצב והוא בעל פוטנציאל הרסני. לטענתם, הוא גורם כבר כיום, עוד לפני הדיון בבית הדין, נזק רב לתחושת השותפות של הקהילה האקדמית, שהיא לב לבה של האוניברסיטה. עצם הדיון בבקשה יפגע במעמדה הבינלאומי של המערכת ובתדמיתה בעיני העמיתים בעולם. כמו כן, המהלך ירתיע ישראלים מבריקים, הנמצאים בחוץ לארץ, מחזרה לישראל.
הוועדה הביעה את הערכתה למנהיגותו האמיצה, כדבריה, של נשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופסור צבי גליל, שהכיר במשמעות הפעולה המבישה וביקש לגרוע את אוניברסיטת תל אביב מרשימת הפונים לבית הדין. הוועדה קראה לנשיאי שאר המוסדות ללכת בדרכו, להכיר בטעותם, ולמשוך את הבקשה, תוך הצהרה שצעדים כאלה לא מתאימים למערכת האקדמית.