במשך יותר משבועיים לא ביקרתי בבר או במסעדה. העובדה שהג'מוס, שותפי הקבוע, נופש לו בתאילנד וטועם כל מיני דברים שאינם ראויים להיות מוזכרים בראש חוצות במדור אוכל, תרמה לשביתה מרצון הזו, אבל הבטן התחילה לקרקר, המוח דרש קצת אלכוהול והייתי חייב פיתרון. אז לקחתי אתי את א', מחליפו הזמני של הג'מוס, ועלינו לקיסריה.
כשאתה רעב למשהו, אתה מוכן בדרך כלל להתפשר, וכל דבר שמעל לממוצע הוא בונוס. לשמחתי, ה"בנדי" באזור התעשיה החדש בקיסריה הוא מקום שלא הולך טוב עם המילה התפשרות. הבנדי הוא מסוג המקומות שאתם רואים כמעט בכל מתחם בילויים בתל אביב, הרצליה, ראשל"צ, חיפה או ירושלים. בחלקו החיצוני לאונג' גדול עם מסך ענק שמשדר אירועים סוחטי רייטינג (כשאנחנו היינו שם התקיים המשחק האדיר בין ריאל מדריד למכבי ת"א), בחלקו הפנימי בר עם מסעדה ובסך-הכל אפשר תמיד לומר שכבר היינו בסרט הזה. אבל לא נגיד, מהסיבה הפשוטה שהקהל הוא אחר, המקום הוא אחר, האווירה היא אחרת, השם שיש לו מצוין (עוד לפני שהגעתי קיבלתי שתי המלצות מאנשים מאזור המרכז דווקא), ובסך-הכל, העובדה שהיו שם כל כך הרבה מכוניות חונות וכל כך הרבה אנשים מדברת בעד עצמה.
ליד הבר ישבה קבוצת אנשים שהריעה לכל סל של מכבי. אישית, אני לא מת על התופעה, אבל לשם כך הרי נוצר הבר, בין היתר בעבור אחוות גברים שמריעים לקבוצה של המדינה. בקרוב פורים ומוכרחים להיות שמח, ומה עושים כשמוכרחים להיות שמח? אוכלים ושותים לרוב. אז א' (או בשמו המלא אביעד, אבל אל תספרו שאמרתי) ואני לקחנו שתי כוסות של יין אדום משובח שנקרא "Almnost שיראז" (28 שקל), קברנה עם אוריינטציה מתקתקה, שבאמת עושה טוב על הלב. המלצת הבית של המלצרית הייתה גם על פלפל ממולא (38 שקל) ולא יכולנו לסרב, כשאנחנו משביעים את נפשנו גם בקרפצ'יו סינטה בשמן זית ובלסמי, שהוגש עם לחם הבית (39 שקל). היין פער לי את התיאבון, ומשום מה חשבתי על כך שהרבה זמן כבר לא אכלתי שרימפס טובים. את ההזדמנות לכפר על העוון קיבלתי באמצעות ה"שרימפסי", מנה מוקפצת בשום, חמאה, יין לבן ושמן זית (61 שקל).
החבר'ה הקופצניים נדמו לאור היתרון הגדול שפתחה ריאל, כשבמקביל שינה המקום פאזה. איזה כיף להגיע בשעת התפר, כשנהנים מכל העולמות. מאווירה "פנסית" של מסעדה קיבל הבנדי ריח של בר אמיתי, עם מוזיקת אייטיז שמתנגנת ברקע ואפלוליות מסתורית שמגרה את היצר ואת הסקרנות. א' הזמין טובורג (21 שקל) ואני, מדאגה מוצדקת על רמת האלכוהול שבגופי, המשכתי באיטיות עם כוס השיראז. מכיוון שהיינו שקועים כבר בקונספציית הבר אנד גריל, לקחנו את המנה המתאימה - מיקס גריל זוגי (128 שקל), מנה לא גדולה לשניים כמונו אבל עשויה היטב, עם שיפודי עגל, פילה פרגית, קבב כבש ונקניקיות צ'וריסוס, כל זה מוגש על פוקצ'ה טרייה וטובה. א' עבר לכוסית של וויסקי בלנטיינ'ס (29 שקל), בעוד מכבי מבצעת קאמבק לקול צהלות החבר'ה על הבר. ירדנו על שני קינוחים היסטריים - עוגת פיסטוק (32 שקל), מנה שלא מהעולם הזה עם גנאש ושקדים מקורמלים, וצ'ורוס - מקלות בצק מטוגנים במילוי חלבה וממרח אגוזים. קינחנו בדז'סטיף של פרנט בראנקה (32 שקל) כדי לפנות את התעלות, וסיימנו את השוט בדיוק כשהמשחק נכנס להארכה.
אחר כך, באוטו, שמענו שמכבי ניצחה. לנו זה לא שינה יותר מדי, אנחנו ניצחנו עוד קודם לכן, בעצם הביקור. גם השתייה המושכלת שלי הוכיחה את עצמה, לאחר שביציאה חיכו ניידות משטרה לביקורת נהגים. המסקנה המתבקשת היא שאם אתם רוצים להגיע לבנדי כדי לשתות, קחו אתכם נהג ייעודי. אני יכול להבטיח שלא אתם ולא הוא תסבלו. נסיעה בטוחה, ויאללה - לקיסריה.