יש יותר מכמה סיבות לאכול סושי: הוא קליל, הוא בריא, הוא נראה טוב ואפשר לאכול אותו כמעט בכל מקום. הרעיון בסניפים הראשונים של רשת 'סופר סושי' החדשה, שנעצה בחודשיים האחרונים צ'ופסטיקס ברחובות אבן גבירול ודיזינגוף, היה לאפשר לבאי המקום לאכול סושי על הדלפק או לקחת אותו הביתה בלי להרגיש כי הארנק הפך להיות קל הרבה יותר עם היציאה מהדלת. הסניף הטרי באידלסון, שמתהדר בתואר "המסעדה הראשית של רשת סופר סושי", מתעתד להיות זה שישכנע אותך למצוא חנייה ולאכול את הסושי במקום.
הגענו לסופר סושי בשעת ערב מוקדמת של יום שישי. המסעדה, שנפתחה לא מכבר ברחוב אידלסון באזור הדרומי של בן יהודה, נמצאת כפסע מאחד מעורקי התנועה הראשיים של העיר, אך עם זאת מצאה לה פינה שקטה ומחייכת ברחוב צדדי. התחושה ה"ברית" שמתקבלת עם הכניסה למקום מתבטאת היטב בחלוקת המרחב הפנימי, שכמעט כחצי ממנו מאוכלס על-ידי בר עם מסך פלזמה קטן, מספר שולחנות מוגבהים למולו המשקיפים אל הרחבה החיצונית ובכלל, וספה קטנה למתחככים. תאורה מעומעמת מעט, כסאות שחורים גבוהים וטפט אפרפר בסגנון יפני שירבבו לעיצוב העדכני את הניחוח האסיאתי הנדרש. אלה המעדיפים את הנגיעה עם הרחוב ואת הסיגריה שאחרי, מוזמנים להתמקם בחוץ, במרפסת הנעימה.
את פנינו קיבל הונג, מלצר עם חיוך גדול, בעל חזות אסיאתית ועברית שוטפת שלא הייתה מביישת את אידלסון בכבודו ובעצמו (ככה זה שאתה נמצא פה כבר עשרים ושתיים שנה). התפריט המגוון ביותר מלווה בתמונות של המנות ומזכיר מאוד את התפריטים הנפוצים במזרח הרחוק. ניכר בו כי האופציה הצמחונית לא הופקרה ולרבות מהמנות ניתן למצוא אלטרנטיבה שאינה כוללת בשר או דגים. בתפקיד המנות הראשונות מופיעות בין השאר גיוזה עם עוף וג'ינג'ר, למולה אחותה הצמחונית במילוי תרד וטופו, סלמון צרוב על מצע אצות וכמובן שמקומו של מרק המיסו אינו נפקד. אנחנו בחרנו בשיפודי יקיטורי כדורי עוף (18 שקל), סלט שעועית ירוקה עם רוטב בוטנים וקרפצ'יו סלמון ברוטב טריאקי סמיך (24 שקל), ולכל אלה הוספנו שתי כוסות של צו'יה - ליקר שזיפים יפני מתקתק.
גם במנות העיקריות התקשינו להחליט מבין המבחר הגדול, שכלל מנות בשריות כגון מניפת סינטה בגריל ברוטב טריאקי על מצע אורז מוקפץ עם ירקות (28 שקל), צמד סלטים וקשת רחבה מאוד של רולים המתאגדים גם לקומבינציות סושי, לאוהבי הדילים. נצמדנו לסיבה שבגינה הגענו למקום - סושי, מן הסתם - והזמנו אורמאקי רול אינסייד-אאוט עם ספייסי סלמון, טוביקו, אבוקדו ובצל ירוק בציפוי שומשום (22 שקל), שהיה טרי וטעים. מאגף הרולים המיוחדים שלפנו את הקראנץ' רול טונה, שהיה קריספי והגיע עם רוטב טריאקי חם (24 שקל), ואת הסלמון גריל רול, שטמן בחובו סלמון סקין, קנפיו (דלעת יפנית כבושה) ובצל ירוק, נעטף בסלמון והוקרם בגריל ברוטב צ'ילי-מיונז (28 שקל). לא אכזבנו את הצ'ויה והזמנו אותה להצטרף גם לסיבוב של המנות העיקריות.
לאור אפשרויות הבחירה המצומצמות במתוקים שהעניק לנו חג החירות, סיימנו את הערב עם מנה אחרונה של מרקיז שוקולד בלגי עם שבבי אגוזים מסוכרים (26 שקל), נפרדנו בצער מהונג ומהצ'ויה והלכנו על הקומבינציה המנצחת: טוסטוס, בית, מיטה.