קרייבינג - התאוות, השתוקקות עזה ובלתי נשלטת שחייבת לבוא על סיפוקה. אם לא תספק אותה תיכף ומיד היא תצא משליטה, תטלטל אותך, תטריף, תשגע ולא תותיר לך ברירה אלא למלא אחר פקודתה באותו הרגע.
סיפורו של הקרייבינג הולך אצלי יד ביד עם תאוות הבשר ובאופן ספציפי - עם אהבתי להמבורגר מחוספס, עשיר בטעם, ארוז בלחמניה רכה ונימוחה. השילוב הזה של פחמימה ובשר צלוי עושה טוב-טוב את העבודה. תוסיפו לזה גם בירה צוננת בכוס קרה כקרח וצ'יפס זהובים, פריכים ומטוגנים ואני יכול למות בשקט.
לפני כמה ימים, ממש ברגע שסיימתי אימון מיוזע, הוא הפציע, אותו קרייבינג להמבורגר לילי ספונטני, פשוט, טעים, לא משודרג ויוקרתי, לא כזה שצריך להמתין עבורו בתור במשך שעה ולא כזה שמגיע עם מלצרים מעצבנים שמורחים אותך בהסברים מחוננים על הקציצה המופלאה כשאתה מת מרעב וטורף עוד שנייה את השולחן. מה בסה"כ רוצה הבן אדם? המבורגר טוב, חברותא איכותית ושירות מהיר ויעיל שיהפוך את כל הסיפור לקצר ואפקטיבי. טלפון לטרמפיסט ואני מבין שגם הוא סובל מאותה "בעיה". אני אוסף אותו ואנחנו מתלבטים מהו המקום הטוב ביותר לסיפוק שד הקרייבינג שיצא מהקופסה.
בשנה האחרונה, הבחירה לסיפוק הקרייבינג הבורגרזי הפכה ליותר ויותר קשה. בורגריות מטיפוסים שונים החלו לצוץ ולהפציע מעבר לכל פינה. יש את הגדולות והיאפיות, יש את הג'אנקיות ויש את אלה שמצטנעות בשקט ומסתירות עמן סוד גדול. אלה האחרונות, בדרך כלל תהיינה פשוטות למראה ולמראית עין לא מפתות, אך יודעי דבר יאמרו בקריצה עתירת ניסיון כי יש בהן משהו "אחר" שמפתיע את חוויית הקציצה הידועה.
לפני לא הרבה זמן נפתח מקום חדש בתל אביב שעונה להגדרת בורגריה שומרת סוד, JOZ שמו. הוא שוכן לו ברחוב טשרניחובסקי 1 בתל אביב ומשדר צניעות רבה. שניים-שלושה שולחנות בפנים ועוד שלושה קטנים במרפסת המאולתרת ש"חונה" על המדרכה. מקום פשוט מאד, רחוק מלהיות עז עיצוב ומפונפן. בניגוד למראה הפשוט והלא מושקע, השירות יוצא מגדרו ומסביר פנים בחום ביתי מפנק, קשוב ומאד חברי.
התחלנו לטרוף. ברור שלטרוף, כי כשמדובר על קרייבינג, חברים, מדובר על לטרוף מהר, בתאווה, בלי גינונים מיותרים שמכבידים על האכילה. לחם שום (12 שקל) מעולה, חם, מפצפץ, פריך ועתיר שום, השתדך מצוין עם מנת כנפיים טובה ברוטב צ'ילי וחלב קוקוס (19 שקל) וסלט עלי חסה פשוט אך נעים שהכיל גם טבעות בצל
סגול, עגבניות ומלפפון ברוטב ויניגרט מתקתק (27 שקל).
בעיקריות, התמקדנו בספציאליטה שלשמו כינסנו את הארוחה - שתי מנות המבורגר Joz, מתערובת של בשר בקר וטלה, במשקל 250 גרמים לקציצה, שניהם עם רוטב חריף, אחד עם מיונז מדיום רייר והשני בלי מיונז ומדיום בצלייתו. שניהם הגיעו בלחמניה רכה וטובה, בתוספת הירקות המתבקשים - חסה, טבעות בצל, מלפפון חמוץ ועגבניה. אני, הזמנתי תוספת של פטריות מוקפצות (7 שקל) להמבורגר והטרמפיסט לקח חציל מטוגן ופלפל קלוי (4 שקל האחת), ונראה מדושן. פעמיים צ'יפס פריך ולוהט במנה גדושה, כי זה טריוויאלי, ותוך שנייה המנה חוסלה בביסים ענקיים ולא מסוגננים בעליל.
היה טוב מאד ולקינוח אך טבעי היה שנחשוק בזריקת סוכרים לדם. פאי תפוחים חמוד וסופלה שוקולד חמוד אף הוא (25 שקל האחד) נעלו את הסיפור עם רוגע וחיוך מטופש.