אל שורת המקומות השווים שנפתחו בעשור האחרון בנווה צדק (וגם לאלה שהיו שם עוד קודם) הצטרף לאחרונה "מטינה", קפה-מסעדה חדש יחסית שממוקם ברחוב שבזי 49 - בין שורה של חנויות מעצבים חמודות ומדוגמות להפליא. המקום נמצא במה שהיה פעם בית חרושת לברזל, ושופץ בטוב טעם ועם קריצה לתל אביב הישנה. רצפה בסגנון של תחילת המאה הקודמת, מכשיר רדיו ישן, שולחנות עץ ולידם כסאות עץ וקטיפה ומגולפים וגינה פנימית קטנה שבה אפשר "לשבת בחוץ", ובכל זאת ליהנות מהשקט.
התפריט, שכרגע נמצא בשיפוצים, שם דגש על ארוחות בוקר מכל העולם, וחוץ מזה יש שם גם מגוון של סלטים מעניינים, נקניקיות מרגז ונקניקיות אלזס ושירות לבבי ומחויך במנות גדושות. על השירות הלבבי והמחויך היה אחראי במקרה שלנו אביב, מלצר וברמן. הגענו בצהרי יום שני, חג השבועות וחג המים. נווה צדק הייתה נינוחה כהרגלה, ואפילו הצלחנו למצוא חנייה בקלות, אבל החום הכבד של יום חג השבועות איים להכריע אותנו, ואנחנו (אימא ואני) נכנסנו למסעדה כאילו בעוד רגע נתאדה מעליית הטמפרטורות. כדי לצנן אותנו ואת האווירה, פתחנו בלימונענע גרוסה, שהוכנה בבלנדר ברגע שהזמנו אותה (18 שקל). הלימונים הטריים והנענע הרעננה, יחד עם הרבה מאוד קוביות קרח - החזירו את חום הגוף שלנו לגבולות הנסבל.
מכיוון שהשעה הייתה כבר שלוש, ולאחר עיון קל בתפריט ובשלל ארוחות הבוקר הבינלאומיות שהוא מציע, החלטנו לבחור לא באחת האבבינ"ל (להלן: ארוחות בוקר בינלאומיות), אלא דווקא בצמד סלטים מרעננים כסיפתח ובסטייק עסיסי ונוטף כמנה עיקרית. סלט עלים צעירים בליווי אגסים, תאנים וגבינת רוקפור וברוטב ויניגרט אגסים (48 שקל) היה אחד מהצמד הנבחר והשני היה סלט חם-קר של נתחי סלמון צרובים על לבבות חסה בויניגרט קרמל ותפוזים (48 שקל). עם הסלטים הוגש ללא תשלום נוסף לחם דגנים שנאפה במקום, אך אביב הסביר כי הם נוהגים לגבות עבורו תשלום כאשר צמד סועדים חולק ארוחת יחיד או סלט אחד.
בגזרת הסטייקים, מדליוני פילה שהופיעו בתפריט לא הוגשו באותו היום, אך ספיישל יומי של סטייק אנטרקוט במשקל 300 גרם (ובמחיר 92 שקל) הוגש, ולו התלוו תפוחי אדמה, שמן זית, שום ועשבי תיבול. חבל שבמטינה לא חשבו לצרף גם קצת ירקות בצד, או אולי סלט אישי, אבל כנראה שהגישה שם היא לתת לבשר לדבר.
הקינוחים במקום משתנים מדי יום וכתובים על לוח. ההיצע היומי כלל עוגת גבינה פירורים, סורבה, אבטיח קר עם גבינה בולגרית ועוד כמה. חשבתי ללכת על אבטיח קר ובולגרית, אך אלה אזלו, כנראה בשל החום הרב ועודף הביקוש, ולכן ויתרתי על הקינוח - כי ביום חג השבועות, אחרי ארוחת ערב החג ובראנץ' חלבי, עוד עוגת גבינה זה באמת קצת יותר מדי. במקום, הזמנתי עוד לימונענע קפואה (18 שקל) - שלא אכזבה והיוותה את הסיום המושלם לארוחה.