בית הדין לעבודה פסל פיטורי עובד ערב צאתו לשירות מילואים פעיל, ודחה את טענת החברה המעסיקה, כאילו החוק מגביל רק פיטורי עובד תוך-כדי שירות מילואים פעיל.
השופט עמירם רבינוביץ, השופטת נילי ארד והשופט שמואל צור, קבעו כי אין הבדל ממשי, מבחינת תכלית החקיקה, בין פיטורים בשעות הערב ערב צאתו של המערער לשירות מילואים, ובין פיטוריו ביום למחרת, כשהתחילה תקופת המילואים. פיטורים אלה אסורים, אלא אם כן הותרו על-ידי ועדת התעסוקה, בנימוק שאין קשר בין שירות המילואים לפיטורים, פעולה שלא נעשתה במקרה זה.
כשאלה פני הדברים, הפיטורים מבחינה משפטית למעשה בטלים, ומכל מקום הפיצוי שהשיתה ועדת התעסוקה במקרה זה על החברה מוצדקים.
המערער, איגור רובינשטיין, הינו נהג משאית. הוא החל לעבוד בחברה בחודש ינואר 2005. בחודש מאי 2005 נקרא המערער לשירות מילואים לתקופה 18.7.2005 - 10.8.2005. בקשתו לביטול או דחיית הצו נדחתה.
בחודש יולי 2005, נגנבה המשאית עליה נהג המערער. המערער טען, כי לאחר גניבת המשאית ויום אחד בלבד טרם החל את שירות המילואים, פיטרה אותו החברה מעבודתו. בחודש אוגוסט 2006,
ניתנה החלטתה של ועדת התעסוקה, אשר קבעה, כי יש לקבל את תביעת המערער. בית הדין האזורי קיבל את ערעור החברה וקבע, כי יש מקום להתערב בהחלטת ועדת התעסוקה. בערעורו טען המערער, כי בפני בית הדין האזורי לא הונחו כל נימוקים בגינם היה מקום להתערב בהחלטת ועדת התעסוקה.
בית המשפט ציין בהחלטתו, כי ועדת התעסוקה מוקמת מכוח סעיף 20(א) לחוק חיילים משוחררים. סמכות ועדת התעסוקה מעוגנת בסעיף 21(א) לחוק חיילים משוחררים. על-פי פסיקה שיצאה מלפני בית דין זה מהווה ועדת התעסוקה טריבונל מעין שיפוטי. מסקנה זו מתבקשת גם מההוראות השונות הקבועות בחוק חיילים משוחררים העוסקים בהרכבה ובסמכויותיה של ועדת התעסוקה.
ממעמד ועדת התעסוקה, ומעצם היותה טריבונל מעין שיפוטי, נגזרת היקף הביקורת המופעלת על-ידי בית הדין האזורי בבואו לדון בערעורים המוגשים אליו בנוגע להחלטות ועדות התעסוקה. בעניין זה קיים דמיון בין הסמכויות הנתונות לבית הדין האזורי בדונו בערעור על החלטת ועדת התעסוקה לפי סעיף 24 לחוק חיילים משוחררים לבין הסמכויות הנתונות לערכאת ערעור בבתי המשפט הרגילים. לאמור, סמכות בית הדין האזורי בערעור המוגש על החלטת ועדת התעסוקה היא רחבה ודומה לסמכות בית משפט רגיל הדן בערעור על פסק דין של ערכאה נמוכה. עת נבחנת החלטת ועדת התעסוקה לא נדרש בית הדין האזורי לצמצם עצמו לעילות ההתערבות בהחלטות מינהליות מכוח ההלכה הפסוקה (חוסר סמכות, חוסר סבירות וכו'), אלא רשאי הוא לשים שיקול דעתו תחת שיקול דעת ועדת התעסוקה, כל זאת, דרך כלל, על יסוד התשתית העובדתית שפרשו הצדדים בפני ועדת התעסוקה. הגם שהיקף התערבות בית הדין האזורי בהחלטות ועדת התעסוקה רחבה מהיקף ההתערבות בהחלטות מינהליות, אין משמעו של דבר כי בית הדין האזורי דן בעניין כערכאה ראשונה.
בית הדין הארצי קבע, כי אין הבדל ממשי, מבחינת תכלית החקיקה, בין פיטורים בשעות הערב ערב צאתו של המערער לשירות מילואים, ובין פיטוריו ביום למחרת, כשהתחילה תקופת המילואים. פיטורים אלה אסורים, אלא אם כן הותרו על-ידי ועדת התעסוקה, בנימוק שאין קשר בין שירות המילואים לפיטורים, פעולה שלא נעשתה במקרה זה. כשאלה פני הדברים, הפיטורים מבחינה משפטית למעשה בטלים, ומכל מקום הפיצוי שהשיתה ועדת התעסוקה במקרה זה על החברה מוצדקים.