העולם יפה. יפה
יפה, מרתק.
יפה העולם
בשבילך הוא
נברא
אני אציף
לך אותו בשירי
אהבה.
השיר הזה מעטר כל מפית ומפית בבר-מסעדה הגרוזיני 'ננוצ'קה' בלילינבלום ת"א. אם זה עוד לא שיכנע אתכם כי מדובר במקום שאין דומה לו בכל הארץ, כנראה ש:
1. אתם באים ממשפחה גרוזינית, ויש לכם מספיק מזה בארוחת שישי.
2. אתם כבר לקוחות קבועים בננוצ'קה. ואתם כבר יודעים על מה אני מדבר.
3. עוד לא קראתם מספיק
אל דאגה, הכנתי כמה טיעונים מצוינים למצב כזה בדיוק:
את ננוצ'קה פקדנו - חברי משכבר הימים , התאום השמן שלי ואני - בערב אמצע שבוע רגיל. בטלפון נאמר לנו שאם ברצוננו במקום על הבר עדיף להגיע מוקדם. מילאנו אחר ההוראות ובשמונה וחצי עומדות היו רגלינו בשעריך ננוצ'קה. לאלו מביניכם המגחכים אל מול השעה המוקדמת בה הגענו, הרשו לי לספר לכם כי כשהגענו המקום היה מלא. לחלוטין. למזלנו שני המקומות שהזמנו על הבר חיכו לנו יפים ומזמינים.
ברקע התנגנו שירים אקוסטיים שקטים והאווירה הייתה רגועה. אפילו רגועה מדי לפאב בולט כל כך בסצנת חיי הלילה של תל אביב. או לפחות כך זה נראה בשמונה ושלושים...
על ממלכת הבר שלט ביד רמה עדי, ברמן ותיק שהספיק להתמחות ברוב הפאבים הגדולים בתל אביב ובאיביזה בשנים האחרונות, ובין מזיגת קוקטייל להגשת צלחת כיסונים חמה שאל להזמנתנו.
תקראו לי איך שתרצו, אבל אני נהנה לפתוח ערב בקוקטייל. חברי השמן לעומת זאת נהנה לצחוק עלי ולהזמין "אלכוהול של גברים" כלשונו. בהמלצת עדי (שלא פספס ולו פעם אחת במהלך הערב!) פתחתי בקוקטייל ננוצ'קה - המורכב מוודקה, קרנברי וכמות יפה של נענע וקרח (36 שקל). השמן סיים לצחוק עלי כשהוא קיבל את הבורבון שלו- ג'ים בים שחור (52 שקל). הננוצ'קה שלי התבררה כפתיחה מצויינת וקלילה יחסית, והבורבון של השמן החליקה לה בנעימים במורד הגרון, ממש כאחרונת המרגריטות.
לאחר התלבטות קשה שהתחילה כבר במנות הפתיחה החלטנו פה אחד (של עדי) ללכת על אגרול הים השחור (46 שקל) ועל חינקאלי בשר (46 שקל). האגרול עם מילוי הבייבי שרימפס, בשר הסרטנים והירקות, מחולק לארבעה רבעים גדולים ובאופן מפתיע אינו שוחה בשמן כפי שהלשון שלי ציפתה בביס הראשון.
אולם החינקאלי היה הדבר שהתחיל להפיל לי את האסימון שאולי נולדתי לעדה הלא נכונה.
הסינים קוראים לזה דים סאם, הארגנטינאים - אמפנדס, סבתא שלי קוראת לזה קרעפעל'ך ונעלבת אם אני לא מסיים את כל הסיר, אבל הגרוזיניים עושים את זה נכון (סליחה סבתא).
לכאורה מדובר ב-5 כיסוני בצק מבושלים במילוי בשר בקר ואווז. רק לכאורה.
עדי, מלך הבר, נתן לנו טיפ: "הרימו את החינקאלי מהפטמה, קחו ביס קטן מהקצה התחתון ושתו את המיץ". תודה עדי. אני לא יודע אם זו המנה הכי טובה שאכלתי השנה, אבל בקטגוריית 'המנה המפתיעה' היא לוקחת בענק.
הערב התגלגל ל'מרטינוצ'קה' (38 שקל) - קוקטייל מרטיני, מעט ג'ין, ספרייט, ליים ופירות יער (מעולה!) ובירה סאן מיגל (24 שקל). את הבירה הספרדית אני בדרך כלל מקשר לפירות ים, אבל היא השתלבה יפה גם כאן. בזמן שהזמנו עוד מהתפריט של ננוצ'קה, הוגשו לצד הבירה המז'אווה - ירקות כבושים בנוסח גרוזיני ביתי (18 שקל).
למען הסר ספק, תאומי השמן אינו באמת אחי התאום והוא רזה יותר ממני. הסיבה שאני מכנה אותו בשם זה היא משום שככל הנראה פעם מישהו אמר לו: "תאכל כמה שתרצה, אל תתבייש.." והוא החליט לא להתבייש. לעולם.
כך הונחו בפנינו צ'יבורקי גבינות (38 שקל) - כיסון מטוגן מבצק גרוזיני במילוי גבינות (או בשמו החדש: בורקס-על), ועל-פי המלצת המקום - כבדי עוף מושחמים עם רוטב יין אדום על מצע פירה (59 שקל) - אחת המנות הפופולריות במקום. בתור אחד שלרוב מקדים את זמנו, הייתי שמח אם הכבדים היו קופצים מהמחבת חצי דקה קודם, אך היין המתוק והפירה העסיסי לא השאירו לי זמן לחרטות.
עדי, (כן,שוב הוא) הכריז שהוא יודע להכין את המוחיטו הטוב בעולם. כעבור דקה ההוכחה הקרה עמדה מזיעה על שולחננו ועשתה לנו נפלאות בחיך. הסוד שלו הוא בליקר עשבים מריר הנקרא אנגוסטורה ביטר, אשר נותן את הטעם העוקצני המשלים למשקה. עכשיו אני אוכל להרשים כל ברמנית בעיר עם הסוד שלי...
בשעה 22:00, כשהמקום הקטן יחסית עמוס אך לא לעייפה, עלה ה-D.J לעמדה, האורות עומעמו וננוצ'קה הסירה את סינור הבישול ועברה למשהו יותר נוח. הקצב עלה, גם ברמקולים וגם מסביב לבר, ואלו שעד כה ניהלו שיחות חשובות מאוד מצאו את עצמם רוקדים בכניסה וצורחים בקולי קולות "היה טוב, היה יוסי". מסביבנו ישבו לפי סדר אקראי: כמה סטודנטיות, זוג צעיר, חבורת חברים בני 30+, שלושה אנשי עסקים בני 40 ותייר יפני. לא שאלתי לגילו.
אולי זה הקסם שבבר בננוצ'קה: כשהמנות מעוצבות על-ידי שף אך נשארות ביתיות ומשביעות, כשהאלכוהול נע בין קוקטייל רימונים אותנטי ובין ויסקי מאלט מיושן, וכשכולם, אבל כולם מפסיקים לדבר בבת אחת ושרים יחד כמו ילדים בטיול שנתי שיר ישראלי ישן, איך אפשר לא לרצות להיות גרוזיני?