ועדת מרדכי מסרה בצהריים (יום א', 15.3.09) לשר התקשורת, אריאל אטיאס, את המלצותיה בנוגע לרפורמות בשוק הטלוויזיה והשידורים.
ראשית, ממליצה הוועדה לבטל שיטת הזיכיונות בטלוויזיה המסחרית, כך שבמקום מכרז על שידורי טלוויזיה (כמו שנעשה עם רשת, קשת וערוץ 10) יעבור השידור לשיטה של רישיון שיינתן לכל מי שיעמוד בתנאי סף. הדבר עשוי להגדיל את מספר הגופים המשדרים בישראל.
על-פי המסמך, הרישיון יינתן ל-15 שנה ובעל הרישיון יהיה מחויב בהוצאות על הפקות מקור כפי שמקובל היום בערוצים המסחריים. בעל הרישיון יעביר את שידוריו באמצעות כל הפלטפורמות הקיימות, כולל שידור לווייני, דיגיטלי וכמובן טלוויזיה רב ערוצית, ויהיה מחויב גם בהקמת חברת חדשות. עם זאת, המסמך מסייג בנושא באומרו: "ככל שבעתיד יהיו מעל ל-4 בעלי רשיונות, יבחן הגוף המסדיר את הצורך בשידור חדשות כאמור ויסדירו ככל הנדרש".
כל המעבר לרישיונות יחל בינואר 2012. אם בעלי הזיכיונות כיום בערוצים 2 ו-10 ירצו להמשיך ולשדר במסגרת הזיכיון שיש להן כיום, הן יוכלו לעשות כן עד 2015. אם בעלי הזיכיונות כיום בערוצים 2 ו-10 ירצו לעבור לרישיון, הן יצטרכו להשתתף במכרז על הערוץ (כולל אפיק השידור, הסמל המסחרי וחברת החדשות) מול קבוצות אחרות שרוצות להיות בעלות רישיון באותו ערוץ.
שנית, ממליצה הוועדה, כי יש לאפשר שידור פרסומות בכבלים ובלוויין. גם רפורמה זו אמורה להתחיל בינואר 2012. רפורמה זו מקבילה למהלך שלישי אשר יחל באוגוסט 2012 ולפיו חברות הכבלים והלוויין (HOT ו-yes) יחויבו לשווק ללקוחות גם חבילת ערוצים צרה אשר תעלה מחיר מופחת ותכלול רק את הערוצים הפתוחים בישראל (1, 2, 10 וכל רישיון חדש שיינתן בתחילת אותה שנה).
בשיטה הזאת הלקוח יוכל להרכיב חבילת שידורים לפי טעמו ולא להיות מחויב לרכוש חבילה גדולה ויקרה כפי שנהוג כיום. חברות הכבלים והלווין אמורות לפצות על הפגיעה בהכנסות מהחבילה הצרה באמצעות ההיתר לפרסומות שכאמור יינתן להן.
שלישית, המסמך מציע איחוד גורמי ההסדרה בתחום התקשורת והקמה של רשות תקשורת לאומית או לכל הפחות מתווה מצומצם של איחוד מועצת הכבלים והלוויין ומועצת הרשות השנייה (רעיון שזכה לכינוי 'ברית המועצות'). כך נכתב בדוח: "ליישם את החלטות הממשלה הקודמות, אשר קבעו כי יש להקים רשות לאומית לתקשורת, אשר תמלא, בין היתר, את תפקידי שני הגופים המסדירים כיום את תחום השידורים בישראל (המועצה לשידורי כבלים ושידורי לווין והרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו). במידה ומסיבות שונות לא תוקם רשות לאומית לתקשורת, מומלץ לפעול לאיחוד שני הגופים המסדירים את תחום השידורים בישראל, לגוף אחד, כשלב ראשון בדרך להקמת רשות לאומית לתקשורת".
מנגד, זו רחוקה מלהיות הפעם הראשונה אשר משרד התקשורת מציע את איחוד הפיקוח. הרעיון עלה כבר בימי רובי ריבלין כשר תקשורת ובימי דליה איציק כשרה אך מעולם לא עבר לשלב ביצועי. כך שקשה להעריך אם השר הנכנס למשרד כעת יאמץ את ההמלצה, דבר שעשוי להחליש את מעמדו של המשרד.
המסמך ממליץ באופן עמום גם על בחינה של נושא עמלות הפרסום: "משרדי הממשלה השונים יבחנו את הצורך ואת אופן ההסדרה הנדרש, בעניין עמלות הפרסום, בכל המדיות השונות, במגמה לסיים זאת עד מחצית שנת 2010".
לבסוף, ועדת מרדכי ממליצה בדוח על ביטול התמלוגים אותם משלמים הערוצים המסחריים 'בעלי הרישיון' וכן ביטול התמלוגים אותן משלמים הכבלים והלווין. כל זאת החל משנת 2012. כבר היום סכום התמלוגים הינו כ-2% מהכנסות החברות משידורים ואינו מהווה נטל גדול עליהן.
מ-yes נמסר בתגובה להמלצות: "לא יעלה על הדעת כי את הפגיעה אנו נחווה כבר עכשיו, בימים קשים אלו של משבר כלכלי עולמי בעוד שההבטחה למענה צפויה רק בשנת 2012".
מ-HOT נמסר בתגובה: הטלוויזיה המסחרית זכתה להקלות נכבדות בעוד שאנו קיבלנו גזירות בלתי אפשריות המהולות בסוכריות קטנות. ברור שאיננו מתכוונים לעבור לסדר היום על החלטות הוועדה.