מחריף הסכסוך בין נס טכנולוגיות למשרד המשפטים: שלשום הגישו הצדדים את תשובותיהם לתביעות ההדדיות לבית המשפט המחוזי בירושלים. כזכור, לפני כשבועיים הגיש משרד המשפטים תביעה על סך של כ-80 מיליון שקלים נגד חברת נס טכנולוגיות. שלושה ימים לפני כן הגישה נס תביעה על סך 20 מיליון שקלים נגד משרד המשפטים.
במוקד התביעות ההדדיות נמצא פרויקט תנופ"ה למחשוב פרקליטות המדינה. נס חתמה עם משרד המשפטים על חוזה לביצוע הפרויקט ב-2005. התביעות מלפני שבועיים הן שיא בסדרה של סכסוכים ממושכים שהביאו לעצירתו המוחלטת של הפרויקט לא פחות משלוש פעמים במשך שלוש שנים.
משרד המשפטים, מצדו, מאשים את נס כי חרגה פעם אחר פעם מלוחות הזמנים וכי גם שלוש שנים מתחילת הפרויקט לא החל יישומה בפועל של המערכת. נס, מצדה, מאשימה את המשרד כי הציב כלפיה דרישות לא סבירות, שינה פעם אחר פעם את מסגרת העבודה ועיכב את תכנון הפרויקט. כחלק מתביעתו, הגיש משרד המשפטים חוות-דעת בת 20 עמודים שנכתבה על-ידי ד"ר דניאל קרת, מחברת HD קרת יועצים. קרת, בעל תואר ד"ר במדעי המחשב ששימש בעבר סגן נשיא באמדוקס, מעריך כי גם אם הפרויקט היה נמשך כסדרו, היו מגיעים הפסדיה של חברת נס בגינו ל-20 מיליון שקלים. משמעות הדבר, קרוב לוודאי, היא שגם במצב הנוכחי נמצאת נס במצב של הפסד על הפרויקט.
נס טוענת כי קרת מתייחס להיקף הפרויקט כפי שמתואר על-ידי המשרד ולא כפי שהחברה רואה אותו. עוד כותבת נס כי סכום התביעה אותו הגיש משרד המשפטים סותר באופן מובהק סעיף על הגבלת אחריותה של נס ל-10 מיליון שקלים, סעיף שעליו חתמו שני הצדדים.
דרישות האפיון חורגות
על-פי עדויות שני הצדדים, נבחרה נס טכנולוגיות כמבצעת של הפרויקט ללא מכרז מכיוון שבאותה עת כבר פיתחה החברה פרויקט דומה - פרויקט במ"ה למחשוב בתי המשפט. הצדדים מציינים כי נס אמורה הייתה למנף את ניסיונה בפרויקט מחשוב בתי המשפט כדי לקצר את תהליכי העבודה בפרויקט למחשוב הפרקליטות. המחלוקת העיקרית על הפרויקט נוגעת לנקודה זו בדיוק - משרד המשפטים טוען כי פרויקט במ"ה היה אמור להוות השראה בלבד למערכת של הפרקליטות בעוד שנס טוענת כי הפרויקט היה צריך להתבסס על הפרויקט הקודם בשינויים קלים בלבד.
בדיונים בבית המשפט טענה נס כי דרישות המשרד לאפיוני מערכת השונים מאלה של המערכת בבתי המשפט חורגות מהיקף החוזה המקורי. משרד המשפטים טען כי המערכת אמורה הייתה להיות דומה בלבד לפרויקט האחר, ולא זהה לו בדיוק. נס אף הסבירה בכך את התארכותם של תהליכי האפיון. במרס 2007, כשנה וחצי מתחילת הפרויקט וארבעה חודשים לפני המועד המקורי שבו היה אמור הפרויקט לעלות לאוויר, עוד לא הסתיים תהליך האפיון. הצדדים דנו ביניהם ולבסוף ניסחו תוספת לחוזה, שבמסגרתה התחייב משרד המשפטים לתשלום של שני מיליון שקלים שנוספו על מחירו המקורי של הפרויקט - 19 מיליון שקלים. נס, מצדה, התחייבה להשלים את הפרויקט עד לנובמבר 2008, אך גם התוספת לחוזה לא הפכה את חילוקי הדעות בין הצדדים לקלים יותר לגישור.
גם כשנתיים וחצי לאחר תחילת העבודה לא החל פיתוחה בפועל של המערכת. ככל שתהליכי אפיון הפרויקט התארכו, כך גדלו גם הוצאותיה של נס על הפרויקט. ביולי 2008 דרש מנכ"ל נס ישראל דאז, שחר אפעל, ממשרד המשפטים תשלום של 12 מיליון שקלים לצורך המשך העבודה על הפרויקט. סכום זה הוצג על-ידי נס כסכום ההוצאות שנבעו בגין שינויים מהיקף הפרויקט המקורי. הגדרה זו כמובן לא תאמה את נקודת מבטו של משרד המשפטים על העניין. בשלב זה הגיעו הצדדים למבוי סתום והעבודות על הפרויקט הופסקו.
"הנחות חוות הדעת שגויות"
בחוות הדעת של קרת הוא העריך כי נס יכולה הייתה לדעת מראש כי יעדי הזמן והתקציב של ההסכמים והחוזים השונים אינם ריאליים. קרת העריך שלוח הזמנים של נס לביצוע הפרויקט בפועל משקף חריגה של כ-400% מלוחות הזמנים המקוריים של הפרויקט, וחריגה של כ-200% מתוספת לפרויקט שנחתמה במרס 2007, שפירטה בלוחות זמנים חדשים. בתשובתה לבית המשפט טוענת החברה כי ההנחות של קרת על היקף הפרויקט שגויות וכי הפערים בין עמדתו של משרד המשפטים לזו של נס האחראים לעיכובים.
"לעתים היה נדמה כי דרישות האפיון השתנו והתעצמו מפגישה לפגישה, תוך שהאחראים על האפיון מטעם משרד המשפטים 'מחליטים' על דרישותיהם מהמערכת 'תוך כדי תנועה'. כל זאת בהפרה בוטה של ההסכם", כותבת נס בתשובתה לתביעת משרד המשפטים. עוד טוענת נס כי אישורים ממשרד המשפטים לשלבי תכנון שונים התקבלו באיחורים ניכרים, ולעתים נמשכו חמישה חודשים.