"אתר 'גמל-נט' של משרד האוצר יעבור בקרוב להציג רק את התשואות של 12 החודשים האחרונים, ולא את התשואה החודשית בלבד. הסיבה היא שכאשר מדובר בחיסכון הנפרש על פני 30-40 שנה, יש משמעות נמוכה לביצועים בחודש ספציפי. כל חוסך יוכל לבדוק את התשואה השנתית באתר האינטרנט של הגוף המבטח, והוא יוכל לדעת כמה כסף בדיוק יש בחיסכון שלו", אמר ענתבי.
ענתבי מתכוון להציג גם תקנות חדשות שיאסרו על גופים מוסדיים לשווק עצמם באמצעות תשואות המוצגות בפרק זמן של פחות מ-12 חודשים. "כל גוף שירצה לעשות שימוש שיווקי בנתונים המופיעים באתר משרד האוצר, יצטרך להציג תשואה של 12 חודשים לפחות ולא תשואה של כמה חודשים בלבד", אמר ענתבי.
ענתבי סיפר כי כבר שלושה חודשים שאגף שוק ההון עורך תהליך למידה מעמיק שבו בדק מה קורה לחוסך פנסיוני מהרגע שהוא מצטרף למעגל העבודה בשנות ה-20' לחייו ועד שהוא פורש. "ליווינו את כל התהליך ובכלל זה כל השאלות שהוא עונה עליהן, לאיזה אתר אינטרנט החוסך נכנס ומה קורה לו ביום הפרישה. פירקנו כל שלב ובדקנו בכל נקודה מה למדנו מהמשבר, איך המשבר השפיע ואיזה כשלים הוא הציף. האחריות שלנו היא לבדוק את הכשלים הללו ולתקן אותם כך שהחיסכון הפנסיוני יהפוך ליותר איכותי ובטוח" אמר ענתבי.
ענתבי סקר את תוכנית העבודה של האגף לשנת 2009 והזכיר כי "אין שום גוף רגולטורי בעולם שעשה פעולות ממשיות. יש הצהרות וכוונות, אבל ברמה המהותית דבר לא קרה, למרות שהחוסך הפנסיוני הממוצע בעולם הפסיד 20% מכספו"
אחד הכשלים בשוק הפנסיוני, על-פי ענתבי, הוא קיומו של המסלול הכללי. "לא משנה מה עושים, בסופו של דבר הצרכן מוצא עצמו במסלול הכללי וזאת ללא קשר לגילו, מצבו המשפחתי והעדפתו" אמר ענתבי. בהקשר זה, הזכיר ענתבי את המודל הצ'יליאני הקובע את רמת הסיכון בחיסכון הפנסיוני על-פי גיל המבוטח. בכך מקווה ענתבי למנוע מצב בו חוסך בן 60 ומעלה מפסיד חלק ניכר מכספו זמן קצר לפני הפרישה.
הנושא השני הוא צמצום מספר קופות הגמל ומספר המסלולים שהן מציעות. "עודף הבחירה לא תרם לפיזור, שכן 95% מהכסף מנוהל באותם מסלולים כלליים", אמר ענתבי. מבחינה צרכנית, צפוי ענתבי להורות על שינוי שמן של קופות הגמל כך שיישקפו את אופי הקופה.
נושא נוסף הוא רמת השקיפות בחיסכון הפנסיוני. בהקשר זה, אמר ענתבי כי רמת השקיפות כיום היא אדירה שכן ניתן למצוא באתרי האינטרנט את כל המסלולים ואת הרכבי הקופות. הנקודה החלשה היא מדיניות ההשקעה של הגוף המנהל. "כיום, מצהירה הקופה כי היא משקיעה כיום באפיקים מסויימים אך מותר לה לשנות את תמהיל ההשקעות בכל רגע נתון. מצב זה צריך להפסק".
"אנשים לא מבינים מה זה חיסכון פנסיוני" "אחד הלקחים מהמשבר הוא שאנשים לא מבינים מהו חיסכון פנסיוני, הם לא מבינים מה המשמעות של כיסוי לאובדן כושר עבודה, ולא מבינים מה המשמעות של מתן כסף לגוף מנהל", אמר ענתבי. "החל משנת 2008 קיימת חובה להעניק חיסכון פנסיוני לכל עובד, ולכן הנושא הפך רלוונטי ל-100% מהאוכלוסיה העובדת".
אי לכך, ברבעון השני של 2009 צפוי אגף שוק ההון לצאת בקמפיין הסברתי הכולל אתר אינטרנט ייעודי ובו יציג מידע הקשור לשוק החיסכון הפנסיוני.
עוד אמר ענתבי כי "נאסור על גופים מוסדיים להשקיע באיגרות חוב ללא קבלת מידע מידע מינימלי על החברה המנפיקה. מידע כזה יכלול את מצבה הכספי ואת הביטחונות שהיא מציגה. נפסיק מצב של הנפקות מהירות מדי". ענתבי הדגיש כי לא ידרוש ביטחונות מכל חברה שמנפיקה איגרות חוב: "בדיוק כפי שאין דרישה שכזו באף מקום בעולם". בשלב אחזקת איגרות החוב, תחוייב קרן הפנסיה או קופת הגמל לבצע מעקב שוטף אחר רמת הסיכון ויכולת החזרת החוב.
בנושא השבת החוב, מתכנן ענתבי מהפכה קטנה. "הגופים שמנהלים את החיסכון ארוך הטווח יצטרכו להיות אקטיוויים מאוד בבואם לגבות חובות מהחברות בהן השקיעו. זו הסיבה שאנו מתכוונים להסיר את המגבלות שקשורות במגעים בין הגופים הללו לבין עצמם. אין שום הבדל בין עמית שמבוטח בכלל לעמית שמבוטח במגדל ולכן מותר להן לעבוד בשיתוף פעולה" אמר ענתבי.
כיום, מותר לגוף מוסדי להחזיק עד 20% ממניות חברה, אולם ענתבי מתכוון להסיר את המגבלה, שכן ייתכן מצב בו קרן פנסיה צריכה לקחת בעלות על חברה שהנפיקה איגרות חוב. כך, יתיר ענתבי אפילו אחזקה של 100% בחברה שכזו. ענתבי אמר כי הוא משוכנע שכל הרגולטורים יסכימו למתווה שכזה.
כמו-כן, ציין ענתבי כי קופות גמל וקרנות פנסיה יצטרכו לעמוד בדרישות הון עצמי של כמה עשרות מיליוני שקלים. כיום הדרישה להון עצמי בקופות גמל היא כמיליון שקל, העלאה בדרישות ההון העצמי הנדרש מקופות גמל תגרום למיזוגים והעלמות של שחקנים קטנים בשוק הגמל.
פרט מעניין במיוחד בתוכנית הוא הגבלה על שכר הבונוסים של הבכירים. בכוונת ענתבי לחייב את החברות לחלק בונוס לבכיר הנמצא בחברה פחות מ-3 שנים. ענתבי צופה כי לחברות "יהיה מה לומר" בעניין זה.