"עדיף לשתוק ולהיחשד כטיפש, מאשר לדבר - ולהוכיח שזו אכן האמת". אברהם לינקולן
אלברט איינשטיין אמר פעם: "שני דברים הם אינסופיים - היקום והטמטום האנושי. ואני לא בטוח לגבי היקום". על אותו משקל אפשר לומר ש"הישרדות 2" אולי נראית כאילו תימשך לנצח, אבל היא תסתיים יום אחד. הטמטום שהפגינו חברי השבט בפרק הזה, לעומת זאת, הוא אינסופי. מהלך כושל של אחד מהם רדף ניתוח מוטעה של האחר, והתוצאה הסופית - ההדחה של אנסטסיה - היא תוצר של מאבק מוחות בין ביסקוויט לנייר טואלט. אם היו עושים פרודיה על הישרדות - לא היו כותבים את זה טוב יותר.
את אליפות הכסילות לוקחת בקלילות מי ששילמה את המחיר על כך - אנסטסיה, שהמשפט של לינקולן בראש הטור מוקדש לה כמובן. אנחנו כבר מזמן יודעים שאנסטסיה בהישרדות היא כמו ילד בן 4 בקוקפיט של אף-16: אין לה מושג מה לעשות, אז היא לוחצת על הכפתורים בלי לדעת למה הם גורמים. וכך, במחי משפט אחד במועצת השבט, היא הצליחה לגרום לכולם לחשוב שהיא מתכננת להדיח את אריק, למרות שהם יודעים שהמשפט "אנסטסיה מתכננת" הוא אוקסימורון.
באמת, אנשים עובדים קשה בהישרדות כדי לתחמן ובו בזמן להיראות תמימים. אנסטסיה הצליחה להיות תמימה ולהיראות תחמנית. והכי יפה זה שהיא אפילו לא יודעת שהיא כזו. מי שכמובן צריכה להגיד לה תודה זו נטע-לי, שהרימון כבר הושלך לרגליה ואנסטסיה נשכבה עליו במקומה, או יותר נכון - הרימה אותו מהרצפה וניסתה לאכול אותו.
אימבציליזם ראוי לשמו הפגין גם אופיר, אהוד ברק של הישרדות: המהלכים שלו כל-כך מתוחכמים, כל-כך מורכבים, שרק הוא מבין אותם, והתוצאה היחידה שלהם היא שכולם שונאים אותו. השטות הראשונה שלו הייתה למכור לכל אחד מחברי השבט שקר אחר, אבל השיא היה כשסחט את אריק. למה להכריח אותו להצביע לנטע-לי? ספר לאריק על פסלון החסינות ותן לו לבד לשבור את הראש את מי הוא ידיח. בזה גזר אופיר את גורלו: אריק תיכנן להגיע איתו לגמר, כי הוא שנוא על המושבעים, אבל עכשיו הוא כל-כך שנוא, שאם אריק יגיע איתו לגמר - אך אחד לא יעריך אותו על כך. ואפילו יגיע אופיר לגמר - אין סיכוי שהוא ינצח. בהישרדות צריך, כמו שאמרנו, להיות תחמן ולהיראות תמים. זו לא חכמה להיות תחמן ולהיראות תחמן.
וגם אריק לא יכול בדיוק להרגיש נפוליאון. אחרי שבפרק הקודם הוא חשב שני צעדים קדימה והדיח את עידן, לא ברור למה הפעם הוא לא תיכנן "פלאן בי" למקרה שלאופיר יש בכל זאת פסלון חסינות. הרי חצי עונה הוא חושד בכך. וגם אם לא לקח את זה בחשבון, הוא בטח לא היה צריך לשמוע לאופיר ולהדיח את נטע-לי. בשביל מה אתה שומר בסוד שתי בריתות מקבילות, אם לא בדיוק עבור המצב בו אחת מהן תיאלץ להתפורר? הדבר הנכון לעשות היה לספר למירית ואיתי על פסלון החסינות של אופיר, ולסגור איתם לעשות איקס על אנסטסיה. הם היו בטוחים שזה המשך טבעי של הברית שלהם, ונטע-לי הייתה מצטרפת באדישות. המזל של אריק הוא שהטמטום של אנסטסיה היה יותר גדול משלו.
האפשרויות של אריק מצומצמות עכשיו הרבה יותר. אופיר לא יכול להיות עוד בן ברית. הוא מצורע בעיני המושבעים, וכל מי שייצמד אליו יידבק בצרעת. גם נטע-לי בעייתית, כי בשלב הזה של המשחק יש חשיבות מכרעת לזכיה במשימות. כרגע איגור שותה את כולן כמו מאד'ר פאקר. אין עליו בלעיסת מעיים של נשר. וכמו שניתן היה לראות באי הגלות, בכל הקשור למשימות אריק ונטע-לי הם לא בדיוק דיינה וסקאלי, אלא יותר בכיוון של לורל והארדי. משימת הצלילה והזיכרון, וסאגת האורז המרוסק היו פשוט מעוררי רחמים. אריק צריך את איתי לצדו כדי להתמודד עם איגור ויואב. ועם איתי באה מירית. שני מתמודדים אהודים. להגיע איתם לגמר זה לא תענוג גדול. מצד שני, אם הוא יבגוד בשניהם או באחד מהם - הסיכוי שלו לנצח עוד יותר קטן.