האם המטרה הבאה שסימן משרד התקשורת היא הפחתת המחירים לצרכן בשוק האינטרנט הסלולרי? השימוע (בקשה לקבלת עמדות הציבור) שפירסם שלשום המשרד רומז שהתשובה היא כן - ומסעיר את חברות הסלולר, השואבות ממשתמשי האינטרנט הסלולרי הכנסות של כמיליארד שקלים בשנה.
שימוע הוא הליך ביורוקרטי שמקיים המשרד מעת לעת, אך בדרך-כלל מסתיים ההליך ברפורמה בשוק. במסגרת הרפורמה שבוחן המשרד כעת יועתק לאינטרנט הסלולרי המודל הקיים כיום באינטרנט הקווי - הפרדה של אספקת התוכן מאספקת התשתית. כיום, לקוח באינטרנט הקווי מתחבר דרך ספק תשתית אחד - בזק או HOT - ובוחר בנפרד ספקית אינטרנט - 012 סמייל, 013 נטוויז'ן או בזק בינלאומי. באינטרנט הסלולרי המצב שונה: כשלקוח מתחבר לאינטרנט ממכשיר הסלולר שלו, הוא מקבל את השירות מחברת הסלולר. חברות הסלולר גם מספקות מודמים סלולריים למחשבים ניידים - שנקראים נט-סטיק או אייר-קארד. גם ברכישת מוצר כזה הלקוח מקבל את כל השירות רק מחברת הסלולר שלו, ואינו בוחר את ספקית האינטרנט בנפרד.
לטענת משרד התקשורת, בתחילה היו שירותי האינטרנט הסלולרי אטיים ומותאמים למכשירי הדור השני, ואולם "פרישת רשתות הדור השלישי המאפשרות קצבי גלישה מהירים, שכלול ציוד הקצה הנייד (מודמים ומכשירים; א"ז) וגידול משמעותי במספר המחשבים הניידים הביאו למצב שבו הגישה לאינטרנט באמצעות רשת סלולר מספקת ביצועים דומים לאינטרנט נייח". טענת המשרד היא כזאת: אם רשתות הסלולר נהפכו לתשתית אינטרנט חלופית, מדוע לא להחיל גם עליהן הפרדה בין ספק לתשתית ולאפשר ללקוח לבחור את ספקית האינטרנט הסלולרית שלו?
הגלישה מתייקרת צרכני האינטרנט הסלולרי משתמשים באחד משני מוצרים מרכזיים - טלפונים ניידים מהדור השלישי, ומודמים סלולריים למחשבים ניידים. לחברות הסלולר יש כיום יותר משלושה מיליון לקוחות שמשתמשים במכשירי הדור השלישי. לפי דיווחי החברות, נכון לסוף הרבעון השני של 2009 היו 877 אלף לקוחות כאלה בסלקום, 1.1 מיליון בפרטנר ו-1.3 מיליון בפלאפון. כל לקוח כזה משלם על חבילת גלישה סכום כ-25 שקלים לחודש. גולשים "כבדים" משלמים יותר, ולקוחות עסקיים משלמים לעתים פחות. את ההכנסות של חברות הסלולר מחבילות גלישה אפשר להעריך ב-75 מיליון שקלים בחודש, או 900 מיליון שקלים בשנה. סכומים אלה גדלים והולכים, מפני שהחברות ממשיכות לגייס לקוחות דור שלישי ואף מעלות את מחירי חבילות הגלישה עם כניסתם לשוק של מכשירים חכמים. לדוגמה, לקוח שירכוש מסלקום מכשיר סמסונג גלקסי יחויב לרכוש חבילת גלישה במחיר 69 שקלים לחודש לפחות. כשאייפון של אפל יגיע לשוק, חבילות הגלישה יהיו יקרות אף יותר.
במגזר השני בשוק - אינטרנט סלולרי למחשבים ניידים - המספרים ברורים פחות. מודמים סלולריים מאפשרים להתחבר לאינטרנט מכל מקום - אפילו מרכבת נוסעת. בכינוס שנערך לפני כחצי שנה העריך מנכ"ל פלאפון, גיל שרון, כי בישראל יש 600 אלף מחשבים ניידים, ו-10% מהם מצוידים במודמים סלולריים. לפי הערכה זו, ובהתחשב בצמיחה המהירה במגזר זה, אפשר להעריך כי כיום מספר המודמים בשוק הוא 100-90 אלף. מחירי המודמים, הכוללים את התשתית ואת הגישה, הם 129-81 שקלים בחודש. המשמעות היא ששוק המודמים הסלולריים מכניס לחברות כ-10 מיליון שקלים בחודש, או כ-120 מיליון שקלים בשנה - וחברות הסלולר עושות כל מאמץ להגדיל את פעילותן בתחום הזה.
חיבור המספרים מגלה שכבר כיום מניבה הגלישה הסלולרית לחברות הכנסות של יותר ממיליארד שקלים בשנה (כ-5% משוק הסלולר כולו). לשם השוואה, ב-2008 דיווחה נטוויז'ן על הכנסות מאינטרנט בלבד בסכום של 540 מיליון שקלים - כך שחברות הסלולר בהחלט נושפות בעורפן של ספקיות האינטרנט.
לצאת מהגן הסגור השימוע שעורך משרד התקשורת אף חוזה את ההתפתחויות הצפויות בשוק. ראשית, יש כיום מחשבים ניידים שנמכרים עם מודם סלולרי מובנה. ההתפתחות השנייה, חשובה אף יותר, היא תחילת המכירה של אייפון בישראל - בערך באוקטובר הקרוב. אייפון אינו רק מכשיר גלישה; בחיבור למחשב הוא נהפך למודם סלולרי. כבר כיום משווקים בישראל מכשירים שמסוגלים לכך - ואולם מספר האייפונים בשוק צפוי להיות משמעותי: כ-240 אלף מכשירים בשנה הראשונה ו-720 אלף כעבור שלוש שנים. לפיכך, מתבקש לקבוע מדיניות בתחום האינטרנט הסלולרי כבר עתה.
לבסוף, הרפורמה המתוכננת במשרד התקשורת מבקשת לא רק להפחית את מחיר הגישה לצרכן - אלא גם למנוע מחברות הסלולר לשלוט בתוכן הגלישה הסלולרית, כפי שהן עושות כיום, ובכך להבטיח שהצרכן נהנה מנייטרליות רשת מלאה ומהיכולת לגלוש מחוץ לפורטן החברה הסלולרית - ולמעשה לפרוץ את חומות "הגן הסגור" של פורטלי המפעילות.
חברות הסלולר: אין ודאות שהמחירים לצרכן יירדו חברות הסלולר צפויות להתנגד בתוקף להפרדה בין ספקי אינטרנט לספקי תשתית באינטרנט הסלולרי. הטיעונים שמגבשות החברות הם אלה:
1. אין מקום בעולם שבו נכפתה הפרדה בין ספקי אינטרנט לספקיתשתית בסלולר.
2. הפרדה כזאת תיצור סרבול לצרכן, שלא יידע לאן להתקשר במקרה של תקלה - לספקית האינטרנט או לחברת הסלולר.
3. ספקיות האינטרנט יודעת לתת תמיכה לשימוש באינטרנט באמצעות מחשבים, אבל אין להן שום ידע על מאות הדגמים של מכשירי הסלולר ומגוון מערכות ההפעלה הסלולריות שיש כיום בשוק - וצבירת ידע זה אינה עניין טריוויאלי.
4. לא בטוח שיהיה יותר זול לצרכן לרכוש שירותים משתי חברות שונות במקום מאחת.
לחברות הסלולר יש גם תוכנית להתמודדות עם האיום המתקרב של נגיסה בהכנסות מהאינטרנט הסלולרי: כל חברה תקים חברה-בת לאספקת אינטרנט שתתחרה בנטוויז'ן, בסמייל ובבזק בינלאומי. בספקיות האינטרנט מרוצים מאוד מכוונותיו של משרד התקשורת, ולא מתרשמים מטיעוניהן של חברות הסלולר. "אינטרנט זה המקצוע שלנו, ונוכל לספק את השירות הזה לא פחות טוב מחברות הסלולר", אומרים בספקיות, ומוסיפים כי מודל ההפרדה בין ספק לתשתית, אף שאינו נפוץ בעולם, הוכיח את עצמו בישראל - ולכן מחירי הגישה לאינטרנט בישראל נמוכים במיוחד. החשש העיקרי אצל הספקיות הוא שחברות הסלולר יגבו מחיר מופרז על גישה לאינטרנט - ולכן מציעים בספקיות שמשרד התקשורת יפקח על המחיר. גם ספקיות האינטרנט חושבות על היום שאחרי הרפורמה, והן מתכננות מודל תמחור חדש, שבו יקבל הלקוח תמורת תשלום קבוע "אינטרנט בכל מקום" - במחשב הביתי ובאמצעות הרשת הסלולרית.