"באשר חדלה הבדידות, מתחיל השוק. ובאשר מתחיל השוק, תחל גם המולתם של השחקנים הגדולים וזמזומם של הזבובים הארסיים... מלא השוק ליצנים חגיגיים - והבריות מתפארות באישיהן הדגולים!". פרידריך ניטשה, כה אמר זרתוסטרא הדחה ראשונה במשחק, בה המתמודדים עדיין לא מכירים איש את רעהו, תמיד טומנת בחובה את הסכנה כי תודח דמות שיכולה להגיע רחוק. אלא שהפעם הזדמן לנו קרב רב בין שני האנשים הכי מעצבנים על האי, ללא תחרות בכלל. זיו, שאם עוד פעם יגיד את המילה "עבדאן" (תגידו לי שהוא המציא את זה) יגרום לתנועה בלתי נשלטת של כפות ידיים לעבר העורף שלו; ומיטל, ממטרה מהלכת של דרמות, אמוציות ובעיקר יותר מדי דמעות.
רק חדלו חבורת השורדים מבדידותם הטבעית (כי רק אחד שורד) לטובת השתייכות שבטית אקראית - וכבר יצאו מהם הליצנים החגיגיים והזבובים הארסיים. לפנות בוקר הם עוד ישנו כפיות - ובצהריים הם כבר דורשים "לא להגיד להם אפילו שלום" ובונים גדר הפרדה. מה שעשו ישראל והפלשתינים בעקבות 40 שנה ומאות של גופות, עושים טינאגו וקאראו תוך 40 דקות ובגין שני אננסים.
בפרק הזה למדנו שהשורדים הפנימו מהר, מהר מדי, את רזי הז'אנר. את הקרב על התיבה שהסתיים במשחק אבן-ניירו (מספריים) הם מכנים "משימה חייתית", ולמרות שהארוחה האחרונה שלהם עדיין במרחק שעות הם "מתענגים עד צמרמורת" מריח החלה, אוכלים את "הסנדוויץ' הכי טעים בעולם" ומסכימים שקולורבי הוא מעדן.
הכרנו קצת יותר את המתמודדים. הדס מצדיקה את הציפיות הביזאריות ממנה, כשהיא מפליגה בסרט שלה למחוזות ה-WWF ומצמידה את ליאורה לפרקט באחיזת נלסון על סף שבירת מפרקת. ליאורה מצידה מצטיירת כביץ' האולטימטיבית. רק שישמרו עליה עוד כמה פרקים בשביל העניין.
בשלב זה של המשחק צריך המתמודד החכם לעשות הכל כדי לא לבלוט, ואכן כל מי שהתבלט בפרק הזה עשה זאת בגלל טעויות שלו. הראשון במסכת הצעדים השגויים היה שי. הנ"ל היה הראשון שיצר ברית בין הגברים בגלל "ברית הבנות". אלא שהברית הנשית איננה הסיבה לברית הגברים - אלא התוצאה שלה. מיטל לא הייתה מנסה לרקום אותה אילולא שמעה על קיומה של הברית הגברית.
למזלו של שי מספיק מתמודדים עשו טעויות גדולות משלו. מיטל, מונעת מתחושת העלבון בלבד, אצה רצה לזמום מזימות - ובכך ממש התנדבה להעביר את הנקודה האדומה מהמצח של נועה אל מצחה שלה. כשזה קורה בשלב כה מוקדם, ועם אישיות כל-כך מטרידה, הסיכוי להתחמק מצרור קטלני לא גבוה.
זיו סיים את מצעד האיוולת כשהתעקש במועצת השבט להפוך את ההדחה לדו קרב בינו לבין מיטל. אחרי מפגן הצ'יר לידינג שלו במשימה, לא ברור מה בדיוק בוער בו להצטייר גם כנקמן. דבר אחד היה משותף לשלושת הליצנים החגיגיים - היעדרו הזועק לשמיים של התחכום.
עוד שני מתמודדים נהגו שלא בתבונה בפרק הזה. טל בטינאגו ואבי בקאראו מתעקשים למצב את עצמם בהתנדבות בתור המנהיגים. באותה מידה שהמהלך הזה מבטיח את מקומם בימים הקרובים, הוא גם יגרום להם ליפול בהמשך. אף פעם לא כדאי להצטייר כאיום. כל שצריך הוא הזדמנות ומתמודד מתוחכם אחד. וכאן הגענו לבעיה המטרידה ביותר בעונה זו עד כה: היעדרו באופק הנראה לעין של מתמודד כזה.