כרבע מהנהגים הישראלים מגלים התנהגות תוקפנית בכבישים. כך עולה ממחקר שבוצע על-ידי ד"ר ליפז שמוע-ניר, מרצה לפסיכולוגיה במכללה האקדמית צפת. מהמחקר עולה כי 22% מהנהגים הפגינו התנהגות תוקפנית כלשהי. ההתנהגות המאפיינת את הנהג הישראלי הממוצע היא שתי צפירות קצרות ברצף ומעבר מהיר של נהג מטור איטי לטור מהיר יותר בפקק.
יותר גברים מקבלים דוחות
גברים ונשים צעירים הפגינו באופן מובהק יותר תוקפנות מגברים ונשים מבוגרים. בקרב מקבלי הדוחות יש באופן מובהק יותר גברים מאשר נשים. אולם לא נמצא הבדל מובהק בין גברים לנשים בשיעור מעורבותם בתאונות דרכים.
המחקר מצא כי התנהגויות תוקפניות באות לידי ביטוי בשתי צורות עיקריות: תוקפנות עוינת או תוקפנות אינסטרומנטלית. תוקפנות עוינת באה לידי ביטוי התנהגותי לא בהכרח באמצעות פתרון הבעיה הגורמת לעיכוב הנהג, אלא מכוונת להוצאת כעס על הנהג המעכב או לפגיעה בו, כגון: צפירה ארוכה, היצמדות מאחור, לחתוך את הנהג, תנועה מגונה לגורם שגרם לעיכוב וכדומה. תוקפנות אינסטרומנטלית בנהיגה כוללת את כל אותם ביטויים התנהגותיים, שהנהג התוקפני חושב שיסייעו לו לעקוף את הגורם המעכב או החוסם בכביש, כגון: צפירה קצרה, הבהוב אורות ולחתוך טור.
מסקנות בונות
במסגרת המחקר נבדקה התנהגותם של מאות נהגים בתנאי לחץ שונים, בשעות עומס בכבישים ובכניסה לחניונים באוניברסיטת בר-אילן. איסוף הנתונים נעשה באמצעות תצפיות על הנהגים בשעת ההמתנה לכניסה לחניונים. כמו-כן, חולקו שאלונים לכלל האוכלוסיה ועשרות נהגים שהשתתפו בקורסים לנהיגה מונעת, התבקשו לענות על התנהגותם במצבים שונים בכביש, ומעורבותם בתאונות דרכים.
בהסתמך על ממצאי המחקר ניתן יהיה לפתח כלים מעשיים לאיתור נהגים מועדים להתנהגויות מסוכנות, תוקפניות ואף אלימות בזמן נהיגה. "בנוסף לכך, המסקנות יכולות לשמש בפיתוח תוכניות התמודדות ומניעה עבור נהגים מסוכנים ובכך, לשפר את תרבות הנהיגה ולהקטין את שיעור תאונות הדרכים בישראל". אמרה ד"ר שמוע-ניר.
הממצאים המלאים התפרסמו בארה"ב כפרק בספר העוסק בהתנהגות תוקפנית ואלימות נהגים.