מזרח פוגש מערב, יהודים וערבים עושים יחד מוזיקה והאמת היא שזה נשמע ממש בסדר.
בתור בוגר "עומר פארוק" לדורותיו, שמיעת אלבום אתניקה העלתה חיוך על פני. עיבוד מוסיקלי איכותי של תומר עג'ם, רשימת נגנים וכלים עשירה ומגוונת הכוללת את: אבי סינגולדה - גיטרה, יהודה קיסר - בוזוקי, זורה ובגלמה, אמיר גבירצמן - חליל, רוני דלאל - עוד, רוניוס ומקסים משעלי - כינור, רוני דנון - דרבוקה, סאלום מעתוק - קאנון ועוד רבים וטובים וכמובן ה"טאץ'" של תומר בן יוסף שהופך במגע שלו כמעט כל דבר לזהב.
אתניקה מאגד ביצועים אתניים אקוסטיים לשירים כמו: אלוהי - ארקדי דוכין;
אם את עדיין אוהבת - בועז שרעבי;
בגלל הרוח - מיכה שטרית;
הדרך אל הכפר - נורית הירש;
סודות - משה נגר (דברים נסתרים);
ירושלים של זהב - נעמי שמר;
ארץ ארץ - שייקה פלקוב;
השוטר אזולאי - נורית הירש.
בסך-הכל יש 18 יצירות באלבום.
השירים המוכרים, הביצוע האתני ומגוון כלי הנגינה מספקים אלבום זורם ונעים להאזנה כמוסיקת רקע. בשמיעה שנייה, מעמיקה יותר, חסר לי משהו. פחות בשמיעה ויותר בהרגשה, אולי מי שלא מורגל במוזיקה אותנטית מזרח תיכונית, לא ירגיש באותנטיות והחום החסרים.
כמו-כן, ניכרת חוסר הסימביוזה בין הנגנים. זה לא שאני לא ממליץ על אתניקה, להיפך, אני חושב שהאלבום ודומיו מבורכים ומגוונים את פני המוזיקה שנוצרת פה ואילו לפוליטיקאים משני הצדדים הייתה חצי התעוזה ו"ההקשבה" שיש לרון בן יוסף ושאר המעורבים באתניקה היינו באמת במזרח תיכון חדש.
האזנה ערבה!