X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
הלהיטים האחרונים של אייל גולן, ליאור פרחי ושלומי שבת מתעקשים לבטל את הגבר מול האשה, למרות שבמציאות המצב הוא הפוך יהלי סובול מנסה לגשר על הפער בין השירה לחיים
▪  ▪  ▪
אייל גולן. "כמו תינוק זוחל אלייך אהובה" [צילום: דודו בכר, עכבר העיר]

בשנה האחרונה, כפי שדווח ונטחן ללא הרף באמצעי התקשורת, השתלטה על הזרם המרכזי של הפופ הישראלי הסוגה שנקראה פעם זמר מזרחי ולאחר מכן זמר ים תיכוני. נמצא גם מי שקובל על ההשתלטות הזו, ומבקש להתגונן מפניה כאילו מדובר בגוף זר שהופיע על במותינו. בעיני ההתלוננות על מה שמצליח בזרם המרכזי, בין אם זה היפ הופ, בוגרי רימון, או זמר ים תיכוני, דומה תמיד להתלוננות על מזג האוויר. יש בה משהו חסר טעם לחלוטין. יורד גשם בחוץ? תפעילו חימום. אייל גולן לא בא לכם טוב?תיכנסו לאינטרנט ותמצאו מה שבא לכם לשמוע. הזרם המרכזי הוא בלתי ניתן לחיזוי ממש כמו מזג האוויר וזה מה שיפה בו. כל מיני מערכות גדולות של לחצים ברומטרים פועלות בו זו על זו, מעלות ז'אנרים ומעיפות אותן מהמפה, לעתים במהירות מפתיעה (כפי שקרה עם ההיפ הופ הישראלי). גם אני מצאתי את עצמי פעם, לרגע קצר ומפחיד באמצע שנות התשעים, במרכזה של מערכת כזו. גם אז נמצא מי שהתלונן על כל הזמרים האלו שלא יודעים לשיר, שטוחנים לו ברדיו כל היום. וגם אז לא הייתה שום קנוניה, בדיוק כמו היום.
בטווח הארוך, נדמה לי שהתרומה העיקרית של הז'אנר השולט במיינסטרים כרגע, היא קירובו של הזרם המרכזי של הפופ הישראלי למקום הטבעי של כל מוזיקת פופ - מסיבת הריקודים. הפופ הישראלי נולד בחטא, ילדם הממזר של מלחינים בעלי השפעות קלאסיות ומשוררים שכתבו הכל חוץ מפופ. יצאו מזה הרבה שירים מורכבים ויפים באופן יוצא דופן, אבל להזיז איתם את התחת היה קשה. תפתחו ערוץ 33 בלילה ותבינו למה הכוונה, אנשים ישבו פה פעם בהופעות והאזינו לשירי פופ ביראת כבוד חולמנית כאילו מקריאים להם עכשיו את שיריו של פרננדו פסואה. הפופ הישראלי סבל במשך שנים מרגשי נחיתות וניסה לשחק במגרש שאליו אינו שייך כלל, מגרש השירה הגבוהה. התוצאה הייתה לא פעם מדכאת, במיוחד כאשר כותבים שאינם משוררים ניסו לכתוב כאילו שהם כן. הזמר הים תיכוני הוא חסר בושה במובן החיובי של המילה, ובגרסאות הרימיקס שלו הוא מאפשר למי שזה מוצא חן בעיניו להתקרחן כהלכה. אם יש משהו משונה ומטריד בליריקה שלו זה לא חוסר התחכום שלה, אלא הביטול העצמי המוחלט של הגברי. וזה מוזר לי לא בתור אשכנזי לבנבן אלא פשוט כגבר.
המוטיב הזה החל לחלחל לפני כמה שנים, עם הלהיט הענק של ליאור נרקיס ושלומי שבת, "לכל אחד יש" מאת עוזי חיטמן זכרו לברכה. בשיאו של הפזמון נשבע הזמר "בלעדייך אני חצי בן אדם, בלעדייך אני בעצם כלום." מאז נדמה שמתקיימת תחרות עזה בין כותבי הז'אנר, מי יצליח להשפיל ולדכא יותר את הגבר בשיריו ולהפוך אותו למין עולל חסר ישע, למין תינוק חסר אונים, הסובל מהתקפי חרדה קשים מנשוא בכל פעם שהוא זוחל מעט אל מחוץ לחצאיתה של האישה/ האם הגדולה המגוננת עליו מפני העולם האכזר. זה משונה במיוחד כאשר בוחנים את הליריקה של הזרם ששלט בפופ העולמי בשני העשורים האחרונים, ההיפ הופ ונגזרותיו, שם הגברים לא מפסיקים להתפאר בכיבושים שלהם, בכספם ואפילו באיברי המין שלהם. ואצלנו? "כמו תינוק זוחל אלייך אהובה, מתפתל כאוב אל זרועותייך" שר אייל גולן למילותיו של ליאור פרחי. וגם "בלעדייך לא אוכל לחיות יותר מיום, את כמו חלום." הזחילה אל הרחם המגונן זולגת גם לאיברים אחרים. "רוצה לגור בתוך עינייך, במבטך החם" שר קובי פרץ למילותיו של יוסי גיספן. "אני כמו נוצה ברוח, מתנדנד ולא בטוח," שר דודו אהרון ומוסיף באותו השיר "את סוחפת את כולי ואני נכנע לך."
מה שבולט לעין במיוחד, הוא חוסר ההתאמה בין מילות השירים לאורח החיים. הפייטנים בעלי הגוון הדתי ששוטפים את הרדיו בעת האחרונה, אלו שיחסם לאלוהים מזכיר את זה של הזמרים הים תיכוניים לאישה, מפגינים עקביות באורח חייהם. הם חובשים כיפות גדולות, אומרים באדיקות "בעזרת השם" בכל משפט שני, ושומרים שבת. הרוקרים משתדלים לקיים, מי יותר ומי פחות, את מצוות העדה שלהם, לבזבז את זמנם בברים, להסניף בשירותים ואחר כך לכתוב על זה שירים. זמרי הז'אנר הים תיכוני דווקא אינם צמודים כילדים נפחדים לחצאיות של נשותיהם, להיפך, הם הבליינים הנוצצים ביותר, מדורי הרכילות מלאים בדוגמניות שמתלוות אליהם למלונות מפוארים וספינות שעשועים, ועל כך אין מה לומר חוץ מ -סחתיין! סוף סוף כוכבי הפופ שלנו מתנהגים כמו כוכבי פופ. אבל כמו שאומרים באנגלית - if they walk the walk, why don’t they talk the talk?
הדיבור וההתנהגות אינם זהים מכיוון שמדובר בדיבור כפול. השירים המוזכרים כתובים כולם בקריצה. רוצה לומר - בלעדייך אני בעצם כלום, ואם את מאמינה לי את כנראה די מטומטמת. הם מדגימים יותר מכל את העובדה שבזרם המרכזי של החברה שלנו קיימים שלושה סוגים של שיח. שיח נשי סודי שלגברים אין בו חלק, שיח גברי סודי שאילו נשים היו שומעות אותו היו מזדעזעות (שלא לומר לא קונות תקליטים), ושיח גברי-נשי שמבוסס על שקרים, הונאה, והרבה הרבה סוכר.

תאריך:  04/12/2009   |   עודכן:  04/12/2009
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
למה הזמרים המזרחיים תלויים כל כך בנשים?
תגובות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  כתוב תגובה 
1
פסטיבל שירי דכאון, רק שהפעם
האישה במקום הממסד  |  4/12/09 19:04
2
מה ההבדל בין...?
בן צבי  |  6/12/09 00:59
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עופר וולפסון
חברות ביטוח מקליפורניה משקיעות כ-12 מיליארד דולר בתעשיות באירן    המפקח על הביטוח במדינה מתכוון לשים לזה סוף
דניאל שחק
הסטטיסטיקה אומרת: ארגנטינה נדפקת, ברזיל והמארחת נהנות. בדקו אותנו אח"כ
עופר וולפסון
בפגישה בין ליברמן לפוטין סוכם הצורך להגיע להסכם בסוגיית ההגנה על ההשקעות וביטוח הפנסיות ליוצאי חבר העמים
עופר וולפסון
כ-200 אלף ש"ח קנס נגזרו על מפעל שסטל מקריית-חיים ועוד כ-35 אלף ש"ח נגזרו באופן אישי על מנהלו    ביהמ"ש קבע: "אחראים באופן ישיר לאחד ממקרי הזיהום החמורים ב-20 השנה האחרונות"
עופר וולפסון
כך עולה מן הסקירה השבועית שפרסמו כלכלני הבנק    ממליצים לנצל את "מדד הפחד" המקומי הנמוך, כדי ליצור אסטרטגיה הגנתית על תיק ההשקעות    מסקנות סקירת המט"ח: כרגע לא נראה גורם שיוציא את הדולר מהטווח בו הוא שורר מול השקל מזה כשלושה חודשים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il